שאול ובעלת האוב

אומ… ניסיתי לשכתב את היצירה של שאול טשרניחובסקי "בעין הדור". מקווה שתאהבו.

זה היה בלילה. שאול רכב על סוס פשוט וצנוע, ללא שום בגדים מלכותיים או משהו שמושך את העין. ממבט ראשון, כלל אי היה אפשר לדעת שמדובר במלך. היה חשוך. שררה דממה. אפילו לא נשמעה יללה של תן או שועל. הוא עבר בין הבתים, עד שבאחד מהם אור כהה הופיע. "פה תגור" – אמר הנער שליווה אותו. הוא נכנס אל הבית, "את בעלת האוב?" שאל. "כן אדוני, הנני". במשפט אחד, ציווה עלייה: "הראי לי את רוח שמואל.". שרר חושך בבית. אש זוועות. שמות כל השדים נלחשו. שאול נדהם למראה עיניו. הוא היה לחוץ ונרגש, לא ליבו ינוח. יצורי ערפל משונים הופיעו. נראה שלשאול ירדו אגלי זיעה מלחיו. נפשו דואבת. מה ימס ליבו ויינבא המוות. שרר חושך בבית. אש זוועות. דממה שוררת. מעגל הקסמים ועשן הקלחת… שאול נזכר בימי ילדותו. עיניו חזו תמונות מרהיבות. כר נרחב יופיע, ופרות תרעינה. השמיים כחולים, וריחות נעימים עולים. הוא נח, שלו, תחת צל אלה, חסון וצעיר. "אנוכי המאושר, גם בריא, גם רענן, מי יתן אוכלה וכאז אהי שאנן!". הוא חזר למציאות. כמעט נחנק מרוב דמעות. ופתאום- רעם קול, גדול וחזק, והחושך הואר כבזק.