המעניק

איך אני לא מפחדת? לא מפחדת ולא שמה לב שטובים מאוד אליי, יותר מידי..אני יודעת שאני מודה, אבל אז אני שוכחת..שוכחת לזכור ולהגיד שוב ושוב תודה! תודה על רגליים , תודה על שכל , תודה על ראייה טובה , תודה על אפשרות לישון , לאכול, לחלום , לקפוץ , לשיר , לזוז או לנשום..כי אני יודעת שיש אנשים שאין להם את היכולות האלו.
אני רוצה להגיד ת ו ד ה , אבל שתהיה מיוחדת ..תפילת הודאה שאני ייצור, בשפה שלי , במילים שלי ..העיקר שהמעניק יקבל את התודה שלי.
אני אוהבת אותך מאוד מעניק יקר, אני לא עושה מספיק כדי להראות לך ..אבל נשבעת לך בחיי שאתה הכי חשוב לי , ההוכחה היחידה לזה , זה המעשים שלי.
אז איך אני לא מפחדת? וקמה כול בוקר כיאלו זה מובן מאליו..מה כבר שחכתי שיש בורא לעולם?, ושיש תכלית ומטרה לחיים?
למה אני צריכה לקום להתפרע ולהתעסק בדברים חומרניים שמובילים אותי לריקנות ,
במקום לשמח את עצמי ואת אבא שבשמיים
בדברים שבאמת חשובים.
אני מחליטה, לקחת כמה דק׳ ביום , כול יום!
לומר תודה ענקית על עצם קיומי לאלוקים.
תודה ענקית על ה-כול מהכול! כי שום דבר לא היה טוב יותר בלעדיו, אני כלום בלעדיו.
צריך להודות על כול הניסים הכי קטנים שאפילו לא נראים לעין, או כאלה שאתם ממש שמחים שקרו ואומרים ׳תודה אלוקים׳ ובלב אתם מאושרים ומבקשים את היכולת לחבק אותו ולא להרפות. .
על דברים נפלאים כאלה אני מדברת,
תודה לך וסליחה שרק עכשיו אני נזכרת.