היום השחור

היום השחור
יום אחד, לפני 70 שנה היה זה יום לא רגיל בכלל, השמש עמדה בשעה 12:00 במזרח העיר תל אביב ולא זזה. השמיים היו כחולים במיוחד, במים לא היה גל אחד והרחובות היו שקטים, עד שפתאום הכול התהפך – במערב העיר היה צונאמי, במזרח העיר הייתה שרפה, בצפון העיר הייתה התפרצות הר געש שלא קיים ובדרום העיר היו יריות מאקדחים שלא קיימים, ניפוצי זכוכיות ורימונים שלא היו שם בכלל.
היה נראה שהכול אבוד אז כולם ברחו למרכז העיר שם הכול היה שקט, היה נראה שכל האסונות קפאו בנקודה אחת במרכז העיר, כל מה שהפריד בין כל אסון היו כמה מטרים בודדים.
הכול היה שקט ואז פתאום האסונות חזרו והתנגשו בדיוק בנקודה שהיא מרכז העיר ויצרו קרע בדיוק בנקודה. קרע מספיק גדול ומסוכן שאם חומר נפץ ייפול לתוכו הוא ישאב את כל ישראל לתוך הקרע.
ואז דינמיט הופיע באוויר משום מקום ונפל לקרע וכל ישראל נשאבה לתוכו וכל מה שנשאר שם היה רק קרע גדול.
רק איש אחד שרד, הוא הופיע עם בגדים עתידיים ועם שעון יד שאיתו אפשר לנסוע
בזמן. אחרי שהוא טייל בשרידים הוא קפץ לקרע והקרע נסגר.
האיש הגיע ליקום מקביל שם הוא ראה את כל האנשים שהיו בישראל.
הוא חשב איך להוציא את כולם ונזכר בשעונו, אבל הייתה בעיה, השעון לא עבד כי הוא היה ביקום שבו יש רק אנשים שמתו – הוא היה בגיהנום.
הוא חשב וחשב איך לצאת ואז הוא נזכר שהוא ראה הרבה סרטים שבהם יש דלת לצאת מהגיהנום ובאמת הייתה שם דלת והוא וכל האנשים יצאו והגיעו יום למחרת
ליום השחור והכל חזר להיות רגיל. הסוף.