"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
שלום חברים!
היום ראש חודש אדר א'. כידוע, בחודש אדר חוגגים את חג הפורים, וגם, חודש אדר הוא חודש של שמחה! למה בעצם, חודש של שמחה? מה גורם לו להיות החודש של השמחה? הרי לפי התורה, הוא בכלל החודש האחרון, ואחרון בדרך כלל משמעותו להיות ה"כישלון". בנוסף, גם המן הבין אז לא רק שהיהודים ימותו, גם זה "חודש שמת בו משה!" ממש כאילו סוף ליהודים.
יש תשובה לכך. משה לא רק מת בשבעה באדר, אלא גם נולד בו. התחלה וסוף באחד. לא מובן למה משה נולד ומת באותו יום?! כי החיים הם מעגל ומחזור שהולך וחוזר על עצמו בכל פעם מחדש, וכך גם עם משה. כשהוא נפטר – התחילו חיים חדשים, עלינו מדרגת חיים יותר גדולה. ואפילו כשנפל עלינו הפור וכבר הוחלט שכל היהודים יושמדו, הגיעה הישועה. זה היה אמור להיות הסוף, כי גם בית המקדש הראשון חרב, וגם היהודים השתחוו למלך, אך לא! היהודים ניצלו ולאחר מכן גם נבנה בית המקדש השני. כשנגמרת שנה אחת, מיד אחר כך מתחילה שנה חדשה.
כל סוף הוא התחלה חדשה!
היהודים ידעו למצוא את השמחה גם ברגעי החושך הכבדים ביותר, וזו שמחה אמיתית. הפעם, יש לנו אפילו לא רק חודש אדר אחד, אלא שניים! אחד פלוס אחד, כמו שאומרים. זה אומר שיש לנו שני חודשים לשמוח בהם! אולם, לא רק בחודשי אדר צריך לשמוח, בכל השנה צריך! כמו שרבי נחמן מברסלב אמר: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד." גם אם קשה, אפשר למצוא את השמחה.
שנזכה כולנו לשמוח ולשמח בכל ימות השנה, אמן!
תגובות (3)
קודם כל אשרייך.
שכוייח!
תוספת קטנה לדברייך , הגמרא במסכת תענית אומרת משנכנס אדר מרבין בשמחה משנכנס אב ממעטין בשמחה לכן אנו למדים שחייבים להיות בשמחה תמיד ורק להגביר או למעט את השמחה בזמנים מסויימים.
מאוד אהבתי. יש לציין שבעל התניא אומר שכן חייבים להקדיש זמן ביום לעצב. בשביל כמובן חייבים לדעת איך להיות עצובים ובשביל מה.
ישר כוחך, נתת לי השראה לכתוב עוד כתיבה תורנית, אמן שייתקיימו ברכותייך.
תודה רבה לכם! את האמת שהעצב בא אליי הרבה פעמים, אבל אני משתדלת בזמן האחרון להיות שמחה (: ושוב פעם, באמת תודה, גרמתם לי לחייך (: