כל עוד הנר דולק אפשר לתקן….

הייתה זו שעת לילה מאוחרת, הרחובות כמעט ריקים מאדם , מחלונות הבתים כבר לא בוקע אור , באותה תקופה , לא היה חשמל בבתים והאור היחיד שהיה הוא אור הנר , רבי ישראל מסלנט הולך ברחובות עירו כשלפתע מבחין באור בוקע מאחד חלונות הבתים , התקרב רבי ישראל אל מקור האור והבחין בסנדלר של העיר עובד בנמרצות.
ניגש אליו רבי ישראל וקרא לו מבעד לחלון : "מדוע אתה עובד בשעה כה מאוחרת?"
ענה לו הסנדלר: " כל עוד הנר דולק אפשר לתקן!"
המשיך רבי ישראל את דרכו הביתה תוך שהוא מלמל לעצמו את מילותיו של הסנדלר.. "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן "…. "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן "…. "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן "….איזה חידוש נפלא … "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן "….
למחרת בדרשת הבוקר לאחר התפילה ולאחר פת שחרית התחיל רבי ישראל לדרוש בפני תלמידיו בספרו להם את קורותיו אמש ולאחר שסיפר להם על אותו סנדלר אמר להם כך:
"נר השם היא נשמת אדם וכל עוד הנר דולק אפשר לתקן!"
"אתם מבינים?… כל זמן שאנחנו חיים פה בעולם הזה זה סימן שהנר דולק וכל זמן שהנר דולק אפשר לתקן!!!"
מאותו יום ואילך המשפט הזה הפך להיות מזוהה עם רבי ישראל ואף היה המוטו שלו בעבודת השם ללמוד וללמד אותו.