בתי המדרש – מחלוקת לשם שמיים

בתקופת הבית השני, התקיימו שני בתי מדרש.
בית שמאי, ובית הילל.
בית הילל היו תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הילל הזקן, ונודעו כמקלים בהלכה.
בית שמאי היו תלמידיו ותלמידי תלמידיו של שמאי הזקן, ונודעו כמחמירים בהלכה.
שני בתי המדרש נהגו לחלוק אחד על השני במחלוקות רבות ולא כל כך חריפות.
לפחות עד שהגיעה המחלוקת בענייני השעה.
יום אחד באו החכמים לבקר בעלייה של חנניה בן חזקיה בן גרון.
בזמן הביקור, התפתחה מחלוקת קשה בין תלמידי בית שמאי לבין תלמידי בית הילל בנוגע לענייני השעה.
הוחלט שהוויכוח יוכרע באמצעות הצבעה.
לאחר ההצבעה, כאשר נספרו הקולות, נראה כי בית שמאי היה נושא הרוב.
באותו יום הוחלט על שמונה עשרה הלכות שינהגו לפי בית שמאי.

ואז הגיע תנא* רבי יהושע אונייא:
תלמידי בית שמאי עמדו להם והביטו בתלמידי בית הילל, והיו הורגים אותם בזה אחר זה.
לאחר ההצבעות, נשארו רק שישה תלמידים מבית הילל, הם אלו שהצביעו לעצמם, לבית הילל.
ואילו תלמידי בית שמאי גברו במספרם בהצבעות, כי מספר תלמידיהם לא הופחת.

אמר רבי אבא אמר שמואל:
במשך שלוש שנים בית הילל ובית שמאי חלקו זה על זה במחלוקות.
אלו אומרים: הלכה כמותנו
ואלו אומרים: הלכה כמותנו
עד שלפתע יצאה בת קול* ואמרה: אלו ואלו דברי אלוהים חיים בהן, והלכה כבית הילל.

וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוהים חיים, למה זכו בית הלל שיקבעו הלכה כמותם? שיפעלו לפי בית הילל?
מפני שתלמידי בית הילל היו מתונים, סובלנים, ומשננים את דבריהם ודברי בית שמאי.
ולא עוד, אלא שגם מקדימים את דברי בית שמאי לדבריהם. (מייחסים חשיבות רבה יותר גם לדבריהם של בית שמאי, עם עמדתם המנוגדת לעמדת בית הילל.)

כל המשפיל את עצמו, הקדוש ברוך הוא מעלה אותו לגדולה.
כל המגביה את עצמו, הקדוש ברוך הוא משפיל אותו.
כל הרודף אחר הגדולה, הגדולה בורחת ממנו,
וכל הבורח מן הגדולה, הגדולה רודפת אחריו.
כל זה הדוחק את השעה (מנסה להשתלט בכוח), שעה דוחקת אותו.
וכל הנדחה מפני שעה (ממתין בסבלנות), שעה עומדת לו.

תלמוד בבלי, מסכת ערובין דף יג, עמוד ב (ביחד עם תרגום לשפה פשוטה וסיכום)

"כל מחלוקת שהיא לשם שמיים –
סופה להתקיים.
ושאינה לשם שמיים –
אין סופה להתקיים.
איזו מחלוקת שהיא לשם שמיים –
זו מחלוקת הילל ושמאי"

(משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה יז)

פירוש:
כל מחלוקת עניינית,
היא לגיטימית.
מחלוקת שאינה עניינית ואף גורמת לנזק,
היא אינה לגיטימית.
חכמים טוענים שהמחלוקת בין הילל ושמאי היא לגיטימית בגלל תוכנה, אבל לא על – פי התוצאה שלה.