טלויזיות – (מצב רוח כזה)
הקופסא שלי מלאה. ואין
מי שימלא אותה.
זה חסר טעם לחפש משהו שהוא
לא עצמך.
התובנות היקרות בעולם, כמו אריזות,
ריקות מתוכן.
זה הגורל של אנשים שמבינים את הכול,
שהכול
לא יבינו אותם.
אנשים הסתכלו על המראה, כשהמראה
הסתכלה על העולם.
והעולם, מרוב עצמו,
לא ראה דבר.
תגובות (6)
חחחחחחח מה ,מה קרה לך XD בכל מקרה זה סגנון שאני מאוד אוהבת אהבתי את השורות האחרונות אבל זה הרגיש לי לא עשוי עד הסוף כאילו יכולת לגעת בנו עמוק יותר
צודקת
שיואו איזה שם מושללםםם
(אגב, אני חושבת שיש לי דברים להגיד על השיר, אבל הם לא נחשבו אצלי עד תום, לכן אשתוק)
(סליחה על חרא תגובה עם חרא תירוץ, פשוט ידעתי שהשיר הזה חייב התייחסות כלשהי)
(ובאמת שם מושלם, לא צחקתי)
חח תודה. אני מרגיש כאילו הסתפרתי ואומרים לי שזה מושלם (כי התספורת העקומה מתאימה לפנים העקומות שלי).
לא יודעת למה, הרגשתי הזדהות ממש רצינית עם זה. ה״רציתי להוסיף״ שלך הוא חומר לספרים.
האמת שזה ציטוט של סוקראטס