עושה דווקא

אבא אמר לי לא לאכול מהביצה שהייתה מונחת על צלחת הפסח. גם ככה לא רציתי, מלמלתי לעצמי, גם ככה יש בזה יותר מידי כולסטרול וזה לא טוב כי זה עושה טרשת עורקים. גם ככה יש בזה קלוריות וזה לא טוב לשומנים שמבצבצים מהחצאית הלבנה שקניתי בחג שעבר ועכשיו היא בקושי עולה. לוחצת לי על הנשמה כמעט כמו שאבא ואמא וסבתא ודודה וכל האחים, כל העשרים לוחצים על ההדק בכל פעם שהם אומרים כמה שאחותי התשיעית רזתה או כשסבתא שאלה "מה, עלית במשקל?". ואני רוצה להגיד לה שאם לעזרא מותר לאכול ביצה-גם אני רוצה. אז מה אם הוא הבכור? הוא וואחד מכה הלוואי ולא הייתי צריכה, טוב, להיות. סליחה שאני קיימת מלמלתי, סליחה סבתא סליחה אבא אמא סליחה לכל חמישים בני הדודים שצריכים לסבול לראות אותי אוכלת. אוכלת? ממתי זה פשע לאכול? רק שתדעו שאלוהים לא יסלח לכם על זה, תהיו בטוחים באותות ובמפותים. תהיו בטוחים שאלוהים ישלח אותכם לאש הגיהינום איפה שנמצאים כל הסבים וההורים והדודים שאומרים לקורבן הפסח המסכן שהוא השמין. ומה כבר רציתי, לאכול מהביצה? אז מה אם אני טבעונית או לא הבכורה, זה בשביל הפרנציפ.