מחשבה שרושה

בעולם מושלם לא הייתי קיים, בעולם מושלם הייתי מת
בעולם מצויר הייתי דמות שמחה ומעצבנת, הייתי חייזר, הייתי קאובוי מסתורי וזר
הייתי כל משחקי הילדות שלך
בעולם עתידני הייתי קם בבוקר ומשנה את איך שאני נראה לאיך שבא לי, או אך שאני מרגיש
יום אחד הייתי קם בן ארבעים ויום אחר הייתי הולך לגן
ויום אחד הייתי קם יפה ויום אחר הייתי קמה יפה
ויום אחר כל כך מכוער שכולם היו מסכימים איתי שבאותו היום,
באמת עדיף שאשאר במיטה ,לטובת הכלל
בעולם של העבר הייתי כורע תחת החברה הקפיטליסטית רק באופן אפילו יותר גרוע, הייתי עובד שלא יודע שהוא מנוצל, אבל גם לא היה לי זמן לחשוב על כך
בעולם של היום אני רווח אחד גדול, מן טעות בהדפסה שכזאת
נולדתי כי ככה צריך, כי זה מה שחייבים לצפות

כל בוקר אני קם בבוקר, כל יום אני צריך לקום?
וכל לילה העולם מקבל מחזוריות ונהיה חשוך
אם היית חיה איזה היית?
תמיד כלב,תמיד זה חתול, תמיד זה פרפר
אבל אני חי לי בבית הקברות עם עורב מאולף וחשופית מחמד
כותב לי שירים על קברים ישנים, וחולם חלומות מעייפים

אני הילד הנשכח, בחום צהבהב ,בתמונה ממוסגרת, בבית, של, סבתא שלך,
האחד שממשיכים למתוח אותו משתי צדדים שלא יהיה מקומט
ויהיה ישר ויפה עם חיוך כזה של שמונה, כי ככה צריך
אבל בעצם הם לא שמו לב והופס נפלתי לתוך הבור, והחלטתי להישאר שם לילות שלמים
בקור ובחום, עם עורב מאולף וחשופית מחמד
וככה אחיה את שארית חיי ואחכה לכם שם, כדי שחלילה לא אהיה לטרחה
שכשאמות תוכלו פשוט להתאסף מסביב לבור ולהעיף קצת אדמה על גופה של ילד עם חיוך של שמונה ופוטנציאל בלתי ממומש
אבל לא טרחה, אף פעם לא טרחה, וגם לא אהבה ללא תנאים
תקברו אותי, כי יש לי מחשבה אובססיבית ,קול שלוחש לי בראש
בעולם מושלם, אתה לא קיים
ואז יתחילו החגיגות .