בני השמן

היה היה בחור שמן ושמו בני. בני אהב גלידה ולא יכול להפסיק לאכול. יום אחד, כשבני הלך ברחוב, פגע מטאור בכדור הארץ והשמיד אותו. אבל השומן של בני שימש לו מעטה הגנה וכך הוא ניצל מהשמדה.
וכך ריחף לו בני בחלל ללא דבר סביבו במשך שנים. בני ממש התגעגע לגלידה, אבל לא הייתה כזאת בנמצא בגלל שכזכור (לאלה שעדיין זוכרים), כדור הארץ הושמד, ואיתו כל הגלידה שבעולם. רק בני ריחף לו בתוך הריק, בודד לחלוטין וחסר כל גלידה, עד שיום אחד בני הפליץ והיה ריח ממש נורא. למזלו של בני, חייזרים הריחו את הפלוץ והגיעו למקום כדי לבדוק מה קרה. ושם הם מצאו את בני, מרחף לו בחלל באי נוחות ומנסה לגרד בגב, במקום אליו לא יכול להגיע. החייזרים החליטו בחסדיהם הרבים להציל את בני ולאמצו כחיית המחמד שלהם. ובתור חיית המחמד החדשה שלהם, הם החליטו לקרוא לו 'בני', שבמקרה ממוזל היה כבר השם איתו הוא נולד. בכל מקרה, בני לא היה מרוצה בתור חיית המחמד של החייזרים כי כל האוכל שהוא קיבל היה חטיפי בונזו דיאטתיים, טופו ושום גלידה בכלל. הוא החליט לנסות לבקש מהחייזרים, שנראו לו דווקא נחמדים ואדיבים שיביאו לו קצת גלידה, ספציפית – גלידה בטעם פיסטוק. אבל זה לא עלה בידו, שכן החייזרים לא הצליחו להבין את שפתו, מה גם שאף אם היו מבינים, לא יכלו להעלות על דעתם מהי גלידה, שהייתה מאכל ארצני לחלוטין ולא חייזרי בכלל. משכן, בני היה ממש מיואש. הוא בילה את ימיו בדיכאון מוחלט. בנוסף, הוא רזה נורא ולא עשה שום תרגילים מיוחדים עבור בעליו החיזריים, מה שממש הרגיז אותם, כל כך הרגיז אותם עד שהם החליטו לזרוק אותו בחזרה לחלל. אבל הפעם הם זרקו אותו הישר לתוך השמש והוא נשרף והתפגר. הסוף.