נח והיונה

נח , היונה ומצבנו הנוכחי

יונה אחת שולחה אל תוך עולם רטוב

הוא לא אמר לה שהכל חרב

כשהיא פרשה כנפיה היא חשבה : "יהיה שם טוב"

לא הרגישה שום אסון שמתקרב

היה לה קן חמים

אפרוחים שלושה

על עץ של זית שגדל על קצה מדרון

כשנח בא אליה ואתו הבקשה

לבא אתו אל ספינתו

כי רק אם תמהר היא תמנע מן האסון

היא הסכימה

כי ידעה שהוא אדם ישר

אך חששה שעזיבת ביתה עוד תחשב לפחדנות

כשהיא בנתה אותו הבטיחה לעצמה

שהיא לא תעבור משם

"את תצאי הראשונה מן התיבה " הבטיח בכנות

והימים עברו

חלפו מעל לספינתם

היא החלה כבר להצטער ששם עזבה את אפרוחיה

אמנם יכלו לדאוג כבר לעצמם

אך בוודאי ירצו לשוב לראות שוב את פניה

ואז

…ביום בהיר אחד

שלא שמעה בו שום טפטוף

כשהספינה פתאום עלתה בו על שרטון

היא אמרה לנח :

"שכבר לא תוכל לסבול והיא רוצה לעוף"

לא משנה לה מזג האוויר

או מה יאמר הוא בנידון

והוא הסכים באי רצון

אך התרה בה שתשוב

אמר :

תראי אם המפלס ירד

אם תחזרי , אשלח אותך אולי עוד שוב

והיא הסכימה לכל תנאי

רצתה מאד לראות את ילדיה

לחזור שוב אל קינה בעץ הזית

הם לא יישארו שוב בלעדיה

כשהיא יצאה אל העולם

היא לא האמינה למראה עיניה

כי רק עלה אחד נשאר לה

מכל חלומותיה