כפרת עולם

לילה
חשכה עוברת בין הבתים, כך גם היא חומקת בין המקרים. עוברת מבית לבית, נשמה לנשמה. נוגעת מלטפת מעודדת. היא לא זכרה מתי קיבלה את המשרה הזו, אבל זכרה איך.
בית דין של מעלה, שלושה שופטים בדין, אחד שופט ושנים צועקים עליה ״אמת!״
מקריאים את מעשיה, את חטאיה, את נפשה. נמצאת נידונה , אשמה. יש לך מה להוסיף שאל הדיין הראשי, והיא, נשמה קטנה בעולם של הכל.
כן, היא אומרת, האם יש דרך לכפר? האם אוכל להשתמש במה שהייתי כדי לכפר? היא שואלת
בית הדין רועש.
מלאכים ושדים מתערבבים בצעקות, כל אחד מושך חלקים מנפשה אליו. קורע קצת מרביד חייה.
״שקט!״ צועק הדיין
״בעולם של משפט נידון כל מקרה עד סופו״ הוא אומר, מביט בה בנשמה הקטנה.
״האם תהיי מוכנה להכל? ״ שאל
והיא, מודעת לסיכון
״כן״ אומרת
בית המשפט רועש, האם נשמה יכולה לפעול בעולם האמת? האם יש חזרה בתשובה?
״אם כך, תפקידך יהיה לתת, לתת לכולם, זה יהיה עונג בשבילך וגם סבל. את תתני מעצמך, מחיותך לאחרים. בזו תהיה כפרתך״ חתם הדיין
מכת פטיש
היא מרחפת מעל הארץ, שני מלאכים לידה, ״תפקיד חשוב לך נשמה״ אמר גבריאל, ״אל תזלזלי בו. ״
״תהיי טובה״ אמר רפאל, ״ותבטחי במקום שישלם לך שכרך״
והיא התחילה לשוטט בעולם
עוברת בין נשמות אבודות
ילדים כואבים בלילה
גם אלה שידעה שבבוקר יעשו רע
בלילה, נתנה להם מעצמה
משאירה בהם מעט ניחומים
חלום מתוק
לפעמים פשוט שלווה
לכמה שעות
כל הילדים הם שלה
כל הנשמות האבודות האלה
ילדים שכואבים בלילה
שמפחדים
היא עברה אצל כולם
נותנת להם
מנשמתה