“בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים”

אֵיפָה אַתֶּם, לְאֵן מוֹעֲדוֹת פְּנֵיכֶם?
הָאֵם טְעִיתֶם?
אוֹ שֶׁהַמַּפּוֹת מֻונָּחוֹת מוּלְכֶם?
מִי הוֹבִיל אוֹתְכֶם לִזְאֵב – מְנַחֵם?
שֶׁיָּדַע כֵּיצַד לְלָטַף הֵיטֵב
מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מוֹבִיל כְּמוֹ לוֹחֵם,
שֶׁמּוֹלִיךְ אוֹתְכֶם אַט אַט
בְּדַרְכּוֹ שֶׁהוּא כּוֹתֵב.
מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מוֹבִיל
לִבְאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים?
בְּעוֹדוֹ יוֹדֵעַ
עַד כַּמָּה אַתֶּם צְמֵאִים.
בְּאֵרוֹת מְלֵאִים
עֲזַבְתֶּם לָרִיקִים,
בְּאֵרוֹת שְׁבוּרִים
אֲשֶׁר לֹא מְכִילִים,
בְּאֵרוֹת אֲשֶׁר
כָּבְלוּ אוֹתְכֶם בִּפְנִים.
וְכִי שָׁלַחְתִּי חֲבָלִים
מִסְפַּר פְּעָמִים,
אַךְ שְׁלַחְתֶּם חֲזָרָה,
לֹא נְתַתֶּם לִי לְהָרִים.
נָטַּשְׁתֶּם בֵּאֶרִי
בִּגְלַל צִבְעוֹ הַעָתִּיק,
מַרְאוֹת יָפִים
גָּרְמוּ לָכֶם לְשַׁנּוֹת אַפִּיק.
הֶפְנֶתֶּם לִי גַּבְּכֶם
הִמְשַׁכְתֶּם בְּלִי לַעֲצוֹר,
חַשְׁתֶּם בְּרָע,
חֲשַׁבְתֶּם שֶׁאוֹתְכֶם לֹא אֶזְכּוֹר.
"אָל תִּסְתַּכֵּל עַל הַקַנְקַן אֶלָּא בְּמָה שֶׁבְּתוֹכוֹ",
וְכִי מָה?
יֵשׁ בֶּבֵּאֵרוֹת אֵלֶּה דָּבָר לִמְצוֹא?
בְּאֵרוֹתַי עַתִּיקִים
וְנִרְאֶה שֶׁהֵם רֵיקִים,
אַךְ בְּאֵרוֹתַי וּוַדַּאי
מַיִם בָּהֶם מְכִילִים.
בְּאֵרוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם הַמַּיִם טְהוֹרִים,
בְּאֵרוֹת, אֲשֶׁר שָׁם דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִּים.