שלג

"מחכמי חלם: יום אחד ירד שלג יפהפייה בעיר! חכמי חלם לא רצו שהשלג יתלכלך כשהדוור הולך לחלק את הדואר, כמו בכל בוקר, לכן הם שכרו שני אנשים חסונים שיסחבו אותו…"

זה היה יום חורפי בניו יורק, ארצות הברית. לואיס, הדוור, הלך בשלג אל סניף הדואר הקרוב על מנת לקחת את הדואר לחלוקה להיום.
בדרך הוא הסתכל על השלג היפהפייה שבחוץ, צח כ….שלג? בכל מקרה, הוא הסתכל על השלג היפה. אף אחד לא היה בחוץ. הוא נזכר בסיפור שהיו מספרים לו בילדותו, על חכמי חלם, וצחק. הרסתי את השלג, חשב לעצמו.
הוא הגיע אל סניף הדואר, וצלצל בפעמון.
ועוד פעם.
ועוד פעם.
ועוד פעם.
"מה אתה רוצה לואיס?" שאל אותו ג'ו, אחראי המשמרת.
"את הדואר שלי לחלוקה." אמר לואיס בתמימות.
"הנה קח. רק שנייה…" אמר ג'ו, והסתכל לצדדים במבט חשדני. כשראה שכל התושבים נכנסו לבתים מכבר בגלל השלג, הוא משך את לואיס אל מאחורי הדלפק, אל תוך המחסן.
"מה כל כך דחוף?" שאל לואיס. הוא עוד לא הבין מה קרה.
"קח." אמר ג'ו, והושיט לפניו חבילה ישנה, מרופטת, עם 5 בולים, ו23 חותמות בדיוק.
"מה זה? ולמה זה כל כך דחוף?" שאל לואיס בבלבול.
"אני לא יכול לספר. פשוט קח את זה לרחוב מייפל 137, תצלצל בפעמון ותניח את זה. כמה שיותר מהר. זאת תהיה החבילה הראשונה שאתה מחלק, שמעת אותי?" אמר ג'ו בקשיחות והעביר לידיו של לואיס את החבילה.
"יס סייר!" אמר לואיס, הצדיע לג'ו, ויצא משם לעבר רחוב מייפל 137.