S.O.S פרק 3

התעוררתי לקול של דלת שננעלה לא הבנתי איפה אני עד שניזכרתי מה עבר עליי ידי הפסיקה לדמם
הראש והאוזן שלי כפלא הפסיקו לכאוב ניזכרתי שאני באולם ספורט אבל אולם הספורט כבר לא היה נראה כמו אולם ספורט הוא היה דומה למקדש הפיסטוס שבאתונה, וזה באמת היה אותו מקדש
בגדי הספורט שלי הפכו לתוגה לבנה ושערי החלק היסתדר בתוך סרט חום שעבר על מצחי.
ניסיתי להבין עם זה סתם חלום או שחטפו אותי או כול דבר אחר ומוזר שיכולתם לדמיין. מאחורי עצי המקדש ראיתי נשים שלבושות גם הן בתוגה לבנה ומסתובבות ברחובות אתונה, לקח לי כמה זמן להפנים שאני ביוון העתיקה ולא ביוון המודרנית אותה הכרתי ובה גרתי, מהר מאוד הסתגלתי למצב הזה
בו נמצאתי ניסיתי להשתלב ״בתנועה״ של כולם אבל בתוך תוכי הרגשתי כול כך שונה מכולם הייתה לי הרגשה כזאת שכולם מסתכלים עליי ואני עד כדי כך נראת מוזר הרי הייתי לבושה כמוהם….. מרוב המחשבות נתקלתי באחד מהנערים שעברו ושבו נפלתי ארצה הוא התייצב על האדמה בזמן שבהייתי בו כמהופנטת ממבטו, הוא הסתכל עליי בעיינים צוחקות ״היד שלך מדממת״ אני שעד כו רק בהיתי בשערו הבלונדיני קמתי והסתכלתי על ידי היא באמת דיממה ניזכרתי בידי המדממת כשעוד הייתי באלם הספורט וכשהגעתי הדימום נעלם ועכשיו הוא התחיל, צרוף מקרים חשבתי לעצמי ״בואי אני אקח אותך לאמי היא תתפל בך״ לפני שהספקתי לענות לו הוא משך את ידי, ״מה שמך״ אמרתי בבישנות לא הייתי רגילה לדבר עם בנים ״סטפנו ושמך?״ מה?! שאלתי את עצמי סטפנו זה שמו הרי אותו סטפנו שרצה לפגוע בי עם הכדור עדין הייתי סקפטית לגבי הדברים הללו. ״טיילור״ הוא ניראה מבולבל ״טיילור?״ הוא שאל שוב ״אהההה ליסיאה״ אמרתי בקול מבולבל, בהבאת פניו הייתי יכולה לראות שהוא גיחך לעצמו
בהמשך הדרך שנינו שתקנו מרוב המבוכה בעיקר המבוכה שלי כי לפי שפת גופו לא ראיתי שיש לו בכלל ממה להתביש מימני, הגענו לביתו ניכנסנו פנימה ישבה שם אישה שכתבה לעצמה משהו בלי מילים מיותרות סטפו הראה לה את ידי שלא כאבה לי באופן מפתיע היא הניחה על ידי מטלית לבנה רטובה שהורידה את הדם ״איך את מרגישה״ שאלה האישה לא אמרתי כלום רק הינהנתי בזמן שישבתי שם
שנהם דיברו בנהם לכמה דקות ״בואי״ פקד עליי סטפו מבלי לשאול את דעתי ״לאן הולכים הפעם״ שאלתי ״למקדש אפולו״ ידעתי שבמקדש זה נמצאים כול פסלי האלים היוונים, הגענו לחסמת דרך שורה של עבנים גדולות עמדו בדרכינו לפני שהספקתי להגיד שאותי זה מפחיד לעבור בהר הזה כשעוד אבנים חוסמים את דרכי הוא שם את ידיו על מותני והרים אותי מעל האבנים אני לא אשקר שהובכתי קשות
כשהגענו למקדש ראיתי את סטפנו ממלמל תפילה ביוונית מול הפסל של זאוס מלך האלים והשתחווה לפניו בזמן שסטפנו התעסק בדבריו ניצלתי את ההזדמות להסתכל על הפסלים נעצרתי ליד פסלה של אפרודיטה……..