S.O.S פרק 1

״אולי תרגע״ צרחתי בכול קולי לשווא הוא כמו קיר ״אין תגובה״ זאת האיתה תשובתו זה לדבר לקיר מיש כך סליחה אולי אני נסערת בצדק אני אוהבת להתחיל לספר מהסוף להתחלה……. אבל בסיפור שלי אין סוף ואין התחלה יש רק אמצע באגדות הכול תמיד טוב בסוף ורע בהתחלה ובאמצע….אף אחד לא מדבר על האמצע כי האמצע הוא פרט שולי וקטן ומוביל או להתחלה או לסוף אבל הוא רק פרט…….
אבל כמו בני אדם יש להם התחלה הם נולדים ויש להם סוף מוות ואמצע זה כבר סיפור גדול אז אני אתחיל מהאצע שלי……….
״על תוותרי רוצי קדימה״ צרחה עליי המורה לספורט רצתי בכול כוחותי שלא היה הכי מלא
מי היה יודע שביוון קשה עד כדי כך קשה אתם שומעים אותי מדברת על יוון אה?!?…..
כן אני באתי ליוון פו נולדתי גרה באתונה
טיפוס קשוח אולי לא הכי?
ויתרתי הרגליים לא נשאו אותי יותר וצנחתי על הברכיים מרוב מהירות הריצה שלי החלקתי על הריצפה החלקלקה של האולם ההחלקה שלי הצילה אותי מהפגיעה של סטפנו שהיה אחד הטובים עם לא הכי טובים בבית ספר בזריקות הוא טקע בי פרצוף כועס כאילו זאת אשמתי שהוא כמעת לא הוציא לי את הראש מהמקום הצילצול היה מחריש אוזניים אבל רגע זה לא הצילצול שלנו? ברור שזה לא היה הצילצול שלנו אלה העזעקה למקרי שריפה האיתי באמצע ההחלקה שלי וסטפו היה באמצע הפגיעה בי
אז למה חזרתי דקה אחורה כי באותו הזמן העזעקה החרישה את אוזניינו שמתי לב למשהו ……