רכבת לכיוון אחד-חלק שני

כדי לך לשבת בנוח"ניקו אמר מספר שניות לפני
שהרכבת החלה לנוע.
"למה?" היא שאלה ונראה כי היא בוחנת אותו.
"משום שזאת רכבת לכיוון אחד"
הוא אמר, מנסה לבחון אותה.
"כך שמעתי"היא אמרה ונראה כי היא זורקת מבט
אל אחד מרוחות הרפאים.
"ממי?"הוא שאל באדישות, כאילו רק מתעניין.
"אתה יודע, מכול מיני"היא אמרה.
"תיזהרי"הוא אמר והיא קפצה ממקומה.
"ממה?"היא שאלה לאחר רגע.
"לרוח הרפאים מאחורייך יש אהבה למתיחות"
הוא אמר בביטול.
"אוף, לרגע ממש הלחצת אותי"היא אמרה והתיישבה.
"אז, את רואה אותם?"הוא שאל בחשדנות.
"אוי"היא שמה את ידיה על פיה, כאילו פוחדת ממה שעוד תגיד.
"מה את?"היה ברור לניקו שהיא לא חצוייה.
היא היססה לא בטוחה אם להגיד לו, או לא.
"קדימה, זה לא כאילו אני נושך"הוא אמר בגלגול עיניים.
"אני ברחתי"היא אמרה
"מה זאת אומרת?"הוא שאל בבלבול.
"לפני שהשערים נסגרו, אני יצאתי
ולכן אני רואה רוחות" היא אמרה וסירבה לפגוש את מבטו.
"אם קיבלת את החיים שלך בחזרה למה את חוזרת לשאול?"
הוא שאל.
"משום שכול מי הכרתי ואהבתי כבר אינם
ואני לא ממש רואה את המטרה בפשוט להיות לבד בעולם"
היא אמרה בשקט וניקו ידע כי היא בוכה.
"היי, אני בטוח שאת לא לגמרי לבדך,
וחוץ מזה, את אדם די נחמד, אני בטוח שאת יכולה להכיר אנשים ולהתחבר איתם בקלות"
הוא אמר וחיבק את כתפה.
"למה אתה פה?"היא שאלה בזמן שניסתה לאסוף את עצמה.
"זה סיפור ארוך"ניקו אמר
"אני חושבת שיש לנו זמן"