קשתו של חצי האלף-פרק 15-פירוש הנבואה

~תאודרד~

"מה זאת אומרת, אסור לנו להרוג אותו" שאלו אותי כל הגיבורים יחד. "בואו נתחיל מתחילת הנבואה" הציעה טליה. הנהנתי ואמרתי" הנבואה הולכת כך 'על גשר של קשת יצאו השלושה'- אני טליה וגרולמף מתחילים את המסע על הביפרוסט-'לעזרת הגמדים שהתקווה נטשה'- הגענו כדי לעזור לגמדים שבלעדינו היו כבר תחת שלטונם של האלפים האפלים-'אחד יאלץ לשרוד את עצמו'- אני הייתי חצי מת במשך זמן מה והייתי צריך להיאבק בחצי המת שלי כדי להישאר בחיים-'השני יחזה בגסיסת עולמו'- אני עדיין לא בטוח בקשר לשורה הזאת אבל אולי מדובר רק בגרולמף שראה את הגמדים שעומדים להפסיד- ולשלישית תוודא האמת, שלנצח נועדה להיות מוחבאת'" אני הבנתי שהשורה הזאת מספרת על כך שטליה מגלה שהיא בת לוקי שכנראה לא רצה שזה יתגלה ולכן שינה את המראה של טליה, אבל לא יכולתי לספר את זה לגיבורים. במקום זאת אמרתי"את זה בטח נגלה בהמשך. השורה הבאה היא 'יחדיו ילחמו באחרון ענקי העבר'- ענק עבר הוא ענק כמו יימיר, ממנו נוצרו 9 העולמות. על פי הנבואה של הראגנארוק העולם הזה יושמד והשורדים יחיו בעולם שיברא אחריו, עולם ללא כאב וסבל. לא כתוב איך יברא אותו עולם אבל אני חושב שגם הוא יברא מענק עבר. ועל פי הנבואה זה ענק העבר האחרון. אם נהרוג אותו עכשיו גופתו עלולה להרקיב עד הראגנארוק ולא יוכלו לברוא ממנו דבר." בנקודה הזאת אולפריק קטע אותי ואמר "אבל הנבואה על סוף העולם כבר קיימת אז אם נהרוג את ענק העבר כנראה אלות הגורל עשו דרך נוספת". הזעפתי פנים כי הוא הבין את הבעיה אבל לא למה היא בעיה. החלטתי הסביר לו " אלות הגורל הן בדיוק הבעיה, אם הן רצו שהענק הזה יהיה העולם הבא הן לא יתנו לו למות מוקדם מידי והן יוודאו שנפסיד. השורה הבאה אומרת 'שעל קיומו גם לאלים לא הוסבר'- כנראה האלים לא ידעו על קיומו של ענק עבר נוסף-'אם יצליחו השליחים ישלמו מחיר'-כנראה הענק ינקם בנו-'ואם לאו הראגנארוק ממתין'- אנחנו חייבים לנצח או שאויבי האלים יזכו ביתרון ויחליטו להתחיל את מלחמת סוף העולם. ועלינו גם להכין את צבא הגמדים, כי לוקי מארגן את צבא האלפים האפלים." אולפריק הנהן ואמר "נאסוף את הצבא עם שחר, אבל בינתיים על כולנו לנוח" כשכולם יצאו מלבדי ומלבד טליה ואולפריק אולפריק אמר "אולי כדי לקרוא לאלים כי ענק עבר הוא לא אויב קל." הנדתי בראשי "האלים לא ילחמו לצד הגיבורים עד לראגנארוק עצמו". לאחר מכן הלכתי לישון וכשנרדמתי חלמתי חלום. בחלומי ראיתי את לוקי והל קורעים, ושמעתי קול מדבר אליהם. "טיפשים" אמר הקול שהיה חזק כל כך שהרעיד את האדמה "בזכותכם הילד הבין את הנבואה וברגעים אלו ממש צבא הגמדים נאסף לתקוף אותי. מגיע לכם להיענש" לפתע לוקי והל צרחו בקול נורא כל כך שידעתי שהם סובלים סבל שרק אלים מסוגלים להבין שלא לדבר בכלל על לשרוד אותו. "בבקשה תן לנו עוד הזדמנות" התחנן "הצבא מתארגן והמלכודת כבר הופעלה." הענק אמר "בסדר קיבלתם הזדמנות אחת. אבל אם צבאכם ייכשל אני אתערב. רגע מה קורה פה? מישהו צופה בנו?" לפתע הרגשתי שהוא מביט בי והוא אמר "מרגל קטן הא? אני מקווה שתאהב את המלכודת. קיבלתי את ההשראה ממה שעשית עם החנית שלך." ואז התעוררתי בבהלה ומיהרתי ללבוש את שריוני. כשסיימתי ראיתי את גרולמף וטליה מתקרבים אליי ועמדתי להזהיר אותם מהמלכודת עד שלפתע עיניו של גרולמף הפכו סגולות והוא כיוון את מגנו אליי.