הראשון פרק 1
כרגיל אני וכריס נפגשנו לאחר האימונים וכרגיל דנו בדברים הרגילים,
על הדברים שלמדנו, איך אנחנו מתקדמים , איך בא לנו לעוף מפה (יום יומים חופש אתם יודעים).. אתם יודעים,דברים רגילים ואז הגיע אימי, בסתת ואמרה"אולי בא לכם לעשות משהוא כיפי, אתם
נמצאים במקום הזה יותר מידי זמן בלי לעשות כלום,חוץ מאימונים, קדימה קחו את המכונית שלי
ותעשו קצת חיים."ואז הוסיפה "לאחד מכם יש רישיון, נכון?" אמרה, כאילו המחשבה עלתה במוחה רק עכשיו ואולי, כך באמת קרה "לי יש"אמר כריס "ומה באשר אליך, ילדתי ?" שאלה "אה.. די שללו לי אותו"
אמרתי בחשש "איך?" שאלה בסקרנות"אני די, נקלעתי למרוץ מכוניות לא רישמי.."
אמרתי וחיכיתי שתנזוף בי כמו שעשה אבי, אבל במקום זאת חיבקה אותי
ואמרה לי "לא נורא, הייתי עושה את אותו הדבר. עכשיו קדימה תלכו" אמרה ונתנה לכריס את המפתחות
"יש, קדימה לקהיר !" אמרתי "למה דווקא קהיר ?"שאל אותי כריס "בגלל שהיא מזכירה מעט את הבית,
בניינים צפופים, חנויות, חסר רק כמה רמזורים, לנסוע בצד השני של הכביש וגשם, הרבה גשם "
"וחוץ מזה, ראיתי מספיק פרמידות למשך הרבה זמן" הוספתי, בזמן שהסתובבתי אליו
"למה, לאן אתה רוצה ?" שאלתי אותו"אני רוצה הביתה"אמר לי "אבל אתה בבית" השבתי לו
לא רציתי לנהל את השיחה הזאת, לא כשהכול כמעט… נורמלי."אני מתכוון הביתה לאנגליה
ואת יודעת זה"כן אני ידעתי את זה, מהדרך בה הוא אמר את המילה הביתה "אבל לא רציתה לפגוש את אביך ולחיות אותו?" שאלתי אותו, מנסה לשנות את החלטתו "כן אבל לא רציתי אבא שידבר איתי רק במהלך שיעורים ואין לי יותר מה לחפש פה, אז תחליטי את הולכת איתי או נשארת פה ?" שאל והסתכל לתוך עיניי
"אתה בדיוק כמו כולם ." אמרתי לו והסתובבתי בשביל ללכת אבל הוא תפס את ידי ואמר "מה זאת אומרת ?" הסתכלתי אל עיניו ואמרתי " תמיד לעזוב אותי,להשאיר אותי לבד, לא משנה כמה זה יכאיב לי
את לא מבין, שאתה הדבר היחיד שנשאר מחיי הישנים? כולם עזבו אותי הפנו לי עורף " אמרתי ורצתי לכיוון לא מוגדר ועברתי באחד השערים שמוביל למקום אחר, יכול להיות שלצרפת ויכול להיות שהשער מוביל דווקא לאמריקה
תגובות (0)