הסירנא- פאנפיק על פרסי ג'קסון- פרק 9
~נקודת מבט של סמי~
הרגשתי ממש ממש גרוע.
הובלתי את אלינה ואלין באותה דרך שהלכתי כול חיי. עד התאונה כמובן.
ספרתי את הבתים שעברנו. בית מספר 9… בית מספר 10… בית מספר 11. נעצרתי. הסתכלתי על הבית, ועל השלט שעדיין עומד בכניסה לבית:
כאן גרה משפחת ואלדס.
הפנתי את מבטי, מחשש שאשבר. עדיין הרגשתי רע בגלל העשן ששאפתי. ידעתי שאני אצטרך לטפל בזה כשניכנס לבית. נעמדתי ליד הדלת, הושטתי את היד אל הדלת, ופתחתי אותה.
לא הופתעתי מזה שהדלת לא נעולה, אבל כשהסתכלתי ראיתי ששום דבר כמעט לא השתנה. אותו בית קטן עם סלון בצד אחד, מטבח בצד השני, מסדרון שחוצה ביניהם, ובסוף המסדרון שני חדרים- החדר שלי, והחדר של אבא שלי. אהה, ושירותים. אלין ואלינה יצטרכו אותם.
הסתובבתי וראיתי את אלין סוחבת את הדברים ואלינה עוזרת לה.
"תני לילעזור" הצעתי. שכחתי שהשארתי את החפצים שלנו בחוץ, כי מיהרתי אל הגבעה. שמתי אותם על הספה, והרגשתי את אלין מאחוריי.
"איך אתה?" שאלה. "אני בסדר. באמת" אמרתי. ואז השתעלתי. לא ממש עוזר ל'אני בסדר' שלי. "להביא לך מים?" שאלה אלין. לא הספקתי לענות -ולא יכולתי בגלל השיעולים- והיא כבר רצה להביא לי מים.
אחרי ששתיתי, היא הסתכלה עלי במבט בוחן, ורק אז שמתי לב שאני מכוסה אפר ופיח. "נראה לי… נראה לי שאני אלך להתקלח." אמרתי. "אלינה בשירותים" היא אמרה, כמעט בהתנצלות. "מי אמר שיש רק חדר שירותים אחד?" שאלתי, משאיר אותה המומה בסלון.
ידעתי שמה שהייתי צריך זה מקלחת. השירותים השניים היו מחוברים לחדר של אבא שלי, אז הייתי צריך לעבור שם. כמה מוזר לחזור לכאן…. אבל לא יכולתי לחשוב הרבה, כי אז נשמע צעקה מכיוום המטבח.
"עכביש!!!" צעק קולה המפוחד של אלינה. כולם ידעו שהיא מפחדת מעכבישים. "תהרגי אותו וזהו!" צעקתי לה. לא יכולתי לגשת אליו, כי הייתי חצי לבוש, אז התלבשתי במהירות והלכתי למטבח. ובאמת מצאתי שם את אלינה, בוהה בעכביש גדול, שחור. ניגשתי אליו כדי להרוג אותו, אבל לא הספקתי- הרגשתי חץ עובר ליד האוזן שלי, וקפאתי. כעבור שנייה קלטתי שזה חץ סגול עם עיטורים זהובים בקצה- החץ של אלין. ידעתי שהיא קשתית טובה, אבל לירות בכזה דיוק לא ידעתי שהיא מסוגלת. הצצתי לאחור ובאמת אלין עמדה שם, הקשת שלה דרוכה, שיערה הבלונדיני רטוב מהמקלחת. העיניים הירוקות כחולות שלה זהרו באור הקלוש של המטבח.
"אלינה? את יכולה לדבר?" שאלה אלין.
"אהה." היא אמרה, עדיין קפואה.
"היי, תתעוררי, היפייפה הנרדמת" אמרתי, מקיש בעצבעותיי.
"אני פוחדת מעכבישים:" היא אמרה את הידוע. "יש לנו תרסיס נגד עכבישים" אמרתי. "יופי שרק עכשיו נזכרת." אמרה אלינה וחזרה לעקצנותה הרגילה.
"אני באמת מצטער שאחרי 8 שנים שלא הייתי בבית הזה, אני שחכתי שיש לנו תרסיס נגד עכבישים" אמרתי בכעס.
"די, לא לריב. רק זה חסר לנו, שתריבו." אמרה אלין ברוב הגיונותה.
"מצטערת" מלמלה אלינה. "אני הולך לישון" אמרתי. אחרי כול מה שקרה היום- יכול להיות שלפני כמה שעות רבנו אם לספר לכירון שאנחנו יוצאיםלמסע חיפושים?- הייתי עייף נורא. וחשבתי ששינה תוכל לסדר לי את המחשבות בראש. האם זה היה רעיון טוב ללכת לכאן? אחרי שלא הייתי כאן 8 שנים?
"לילה טוב" מלמלה אלין, והפעם, היא זאת שנישקה אותי על הלחי.
תגובות (9)
פיצה עם הוראו!!
ותמשיכי זה ממש יפה ואני בבית P:
באלך לטייל מחר?????
סבבה מתי?
ב….. בבוקר??
לא רק לא בבוקר!!!! השמש!!!
לא אין לי כוח בבוקש
אז…. בערב??
עכשיו את מדברת כמו בן אדם
כן P;
אוקי. זה לא ממש משעמם. וזאת לא אשמתך שבנדוד שלך היה איתך! אני חיייייבת המשך!
CATMIO
גמאני (קוראת ולא מגיבה)
והיי קאט 3: