המלחמה הגדולה פרק 3

"לא, לא זה לא יתכן" אמרתי. מארק ואמא שלי ישבו בנחת בכורסאות בזמן שאני עומד ומתחרפן. "זה סיפורי מעשיות" אמרתי. אמא שלי הייתה נינוחה ואמרה " שב בבקשה איאן ואני אסביר לך שוב." ישבתי בכורסה הפנויה היחידה שנשארה. אמא שלי לקחה ספל תה ובחשה את הסוכר. " רוצים גם" היא שאלה. אני ומארק סרבנו. " טוב כמו שהסברתי כבר האלים עדיין חיים. הם חיים באסגרד ולא מפרעים לנו בני האדם לחיות את החיים שלנו." היא אמרה. " טוב אם הם לא מפרעים לנו למה אני צריך לדעת את זה." שאלתי. "טוב האלים לא מפרעים אבל יש עוד יצורים" אמרה אמא שלי. " אתה זוכר את שמות הממלכות במיתולוגיה?" היא שאלה. " כן" אמרתי "אלפהיים, אסגרד, ואנאהיים, מידגארד, נידאבליר, ו…" לא זכרתי את הנוספים. להפתעתי מארק דיבר "נורהיים, יוטונהיים, מוספלהיים, ניפלהיים, הם שאר הממלכות. בסך הכול 9 ממלכות. בכל ממלכה יש יצורים חיים ולא כולם טובים. חלק מהם רוצה להשמיד את המין האנושי." אוקי חשבתי מארק איבד את זה לגמרי. הם בטח מוטחים אותי. אבל מארק לא הרבה לצחוק. " טוב נגיד שאני מאמין לכם .איך זה קשור אלי?." אמא שלי חייכה ואמרה " קשר הדוק. אתה מבין לרוב האלים לא אכפת מבני האדם. ולאלה שכן אכפת לא יכולים להיות פה. ומפלצות מעולמות שונים פולשים וכמו שמארק אמר הם רוצים להרוג את המין האנושי. אז האלים לא יכולים לעזור לנו האנשים" "ומפלצות פולשים לכדור הארץ והם רעבים לבשר אדם." סיכמתי את מה שהיא אמרה. "זה סיכום עצוב אבל כן" אמר מארק.
" עדיין לא הבנתי איך זה קשור אלי." אמרתי. "טוב" מארק הביט באמא שלי והיא הנהנה לו להמשיך. "מכיוון שהאלים לא יכולים לעזור להילחם במפלצות. הם מינו קבוצה קטנה של חמש מאות איש שילחמו במפלצות ויחסלו אותם כך שהעולם היה שקט. האנשים התמקמו בנורווגיה של היום והביאו ילדים לעולם והילדים המשיכו בדרכם והרגו מפלצות. במשך השנים הילדים עזבו את נורווגיה על מנת לחסל מפלצות בשאר העולם. ושם הילדים המשיכו להתרבות. ואחת מהצאצאים של אותם חמש מאות אנשים היא אמא שלך. ואים אמא שלך הורגת מפלצות אז גם אתה. איאן אתה הורג מפלצות מבטן ומלידה. בגלל זה אתה כל כך חזק כי אתה רגיל לאויבים הרבה יותר חזקים מאנשים אתה רגיל למפלצות. "