היוונים והרומיים-פרק 7

ואז אני לא ראיתי אף אחד טוב האמת ראיתי זקן שיושב על מדרגה,אבל הוא היה במרחק של עשרה מטרים! אז הוא לא נחשב.
"איפה אתה?" שאלתי,הזקן קם ואמר:"אני פה ילדי"/
"אתה אבא שלי?!"התפאלתי,"כן בני" ענה והופיע מחדש לצידי.
כן כן קראתם נכון המילה הפשוטה:שיגור.
"אממ היי" אמרתי.
"מי אתה?" שאל לוגן,"יופיטר" ענה,"אני רומי" הוסיף.
"אז כאן אתה חלש?" שאלה גלית,"אכן" הוא ענה,"רומא היית אויבת של יוון במשך שנים רבות","רומא אפילו כבשה את יוון" אמר.
"טוב מה רצית?" שאלתי בלחץ.
"אנחנו ממהרים" אמרה גלית.
"קח את זה בני" אמר והביא לי חרב עם עיטורי ברקים,"שמה הוא:Μπαράκ".
"ברק" תירגמתי מיוונית,"טוב ממשיכים?" שאלה גלית בזמן שיופיטר/זאוס נעלם.
"כן קדימה" הסכים לוגן.
"טוב אבל איפה האורקל?" שאלתי,"אה היא 3 רחובות מכאן הבעיה מאיזה כיוון" אמרה גלית.
היסתובבתי מכול כיוון היה פתח לרחוב אחר.
ואז פתאום העולם השתשטש ונבלה בשחור הדבר האחרון ששמעתי היה:"תפסנו כאן אחד,הבוס יהיה מרוצה" והתעלפתי.
כשהתעוררתי הייתי כבול לקיר בתוך בית נטוש ותוסיפו לזה את הקטע שאני מוחלש אז באמת כעסתי.
צרחתי:"איפה אני, מה קורה כאן,למה אני כאן,מאיפה זה בא?! כי עכביש ענקי הגיע וסתם לי את הפה עם הקורים.
"מועחעחעחעחע,גור אלים טיפש ועלוב" שמעתי מישהו אומר.
"טיפש ועלוב" שמעתי עוד פעם.
מרוב זעם וכעס העפתי איכשהו את הקורים מהפה צרחתי:"אוליי תועיל בטובך להראות לי מי אתה?!.
הקול צחק:"וחצוף!".
ראיתי צללית יוצאת ו…. טאם טאם

המשך מחר וחג סוכות שמח