היוונים והרומיים-פרק 14

-נקודת מבט שון-
"למענך בני,למענך…"
אוח! אייי! הראש! הגוף! הרגליים! הידיים!
אוליי זה לא היה רעיון טוב לתקוף את קרונוס.
אני יספר לכם מה היה בזמן הכיופים של אריק וג'ק:
"ילד קטן ינסה להילחם מולי?!" צחק קרונוס,"אוליי אני קטן אבל לפחות אני לא מכוער כמוך!" והצלפתי ברגליו,
סליננג!
סליננג!
סליננג!
3 פסים אדומים הופיעו על רגליו,אבל מה שהכי הפתיע היה שהפציעות נירפאו במהירות!
"עכשיו תורי" אמר קרונוס והצליף עם החרמש
סליננג!
סליננג!
סליננג!
3 פסים עמוקים הופיעו באבן.
סליננג!
הקיר נהרס.
"אמ… שש בש?" אמרתי ותקפתי כמו שרציתי: בנעיצה בעין!
שניק!
החרב התעקמה לצורת s,היסתובבתי,קרונוס היה מאחורי והניף את החרמש
סליננג!
סליננג!
סליננג!
החרב שינתה צורה לשברים.
שמתי לב שקרונוס נזהר לא לפגוע בספר של המחבר,מעניין למה?
הממ בוא ניראה מה קורה אם אני שורט את המילה קרונוס.
לקחתי את אחד מהשברים ורצתי לספר.
קרונוס קלט די מהר מה רציתי והתחיל לדהור אליי.(תיזכרו:היה לו 4 רגליי סוס ענקיות!)
תפסתי את הספר והתחלתי לשרוט את המילה קרונוס.
הסתכלתי על קרונוס וראיתי שיש לו 3 פסים אדומים על כול החזה קרונוס נפל והתחנן:"תפסיק!,תפסיק ואני לא יתקוף את חבריך!",עסקה טובה אה?,"מסכים" הפסקתי לשרוט את המילה וקרונוס התרפא במהירות.
קרונוס היסתכל ואמר:"תביא רגע את הספר,אני רוצה לראות משהו" ופה התמימות הפילה אותי!
הבאתי את הספר לקרונוס הוא היסתכל עלי ואמר:"הלויי שהיו לי בנים כמוך" ואז הניף את החרמש ושרט…
אההההההה!!!
איי!!
אוחח!!!
אני לא יכול לתאר לכם את הכאב שלי!
קחו את הכאב הכי גדול שהיה לכם,תכפילו אותו פי מיליארד ועדיין זה לא יספיק!
אההה!
נפלתי על הרצפה והתחלתי להתפתל,בזווית העין ראיתי אותו מפסיק לשרוט ומתקדם אליי,כשהגיע אליי הרים אותי ואמר:"לתמימים אסור לחיות" לקח טופר אחד הכניס אל תוך פי ועקר באיטיות 2 שיניים,הרגשתי משהו מגעיל בפה זורם,טעמתי את הנוזל וירקתי אותו!
איכס גדול!
התחלתי להצטער על זה שהוא לא הורג אותי וזהו,אבל הוא כמובן חייב להראות שהוא חזק ולכן עקר לי אוזן.
אחחחח!
הייתי חייב לא לצרוח אבל אני לא יכולתי להתאפק יותר:"אההההההההההההה!!!!!!!!".
הוא הפיל אותי לרצפה הקשה ושבר לי צלע,אחר כך הוא הכניס לי עם זנבו ורסק אותי על הקיר,שמעתי אותו אומר:"נראה עכשיו את הנבואה מתגשמת!".
כשכמעט התעלפתי נזכרתי בשיר הערש ששרה לי אמא לפני שהלכתי לישון ומילמלתי אותו עכשיו:
הו יופיטר מלך האלים!
הרוג את מי שמענה אותי ללא מצרים
תקוף בשם הזעם והאהבה!
למען בניך!
שמעתי באוזניי מין הסכמה מצלצלת ובום!
קרונוס טוגן כמו ברביקיו!
ואז שמעתי:"למענך בי,מענך…"