האלכסנדריה – פרק 9

פרק 9 אלכסנדרה וסלנה

זה היה לילה מושלם באטלנטיס, הים נראה כל כך יפה בערב, כל תושבי אטלנטיס ישנו ואלכסנדרה שכבה פצועה ומחוסרת הכרה על החוף, סלנה ישנה בארמונה המפואר של אביה בחדר נפרד, לחדר היה רצפת אבן וקירות אבני ים מלכותיות ומפוארות, במרכז עמד מזרקה ענקית בצורת צב,

פתאום היא שמעה קול:

'לכי לחוף שממולך'

היא קמה ממיטתה נבהלת כאשר ראתה שאף אחד לא אמר לה את זה, היא חשבה שאולי זה רעיון טוב לצאת לטיול בערב ולראות מה יש בחוף, היא יצאה בשקט מהארמון והתקדמה לעבר החוף, בחוץ היה קר ונעים, הייתה רוח קלה, סלנה הלכה בדרך אחרי הבתים שליד
ארמונה והגיע לשדות,

היא עברה את השדות והגיעה לחוף,

היא ראתה שם אישה מוטלת על הרצפה, היה לה שיער זהב ארוך עד הכתפיים, והיא לבשה שמלת מלחמה פרסית, לא היה איבר גוף אחד אצלה שלא היה בו פצע או חתך, סלנה פשוט נחרדה כאשר היא ראתה דבר כזה, היא לא הכירה את האישה ולא הבינה מאיפה קבלה את פצעיה, סלנה ראתה גם שהיא זרה, לאנשים באטלנטיס בדרך כלל היה שיער שחור פחם, והצבע הכי בהיר היה חום בהיר כמו שלסלנה, היא אף פעם לא ראתה נשים עם צבע שיער צהוב או אדמוני, היא הבינה זאת גם בגלל לבושה של אותה אישה, היא ישר התקרבה לאישה הושיטה את ידה קרוב מאוד למצח של אלכסנדרה ואור לבן יצא, כל הפצעים של אלכסנדרה הגלידו ונעלמו מהר, לא נשאר שום איבר גוף פצוע אצלה, האישה פקחה את עיניה ואמרה בקול גס:

"מממ-מי את???"

סלנה הסתכלה על האישה בחיוך, האישה ממש מצאה חן בעיניה, עד שפתאום סלנה נעצרה כאילו הקפיאו אותה, היא ישר אמרה בקול שקט וקר

"בשם האלים! את-את…"

לאחר מכן הגבירה את קולה בצורה מפחידה

את בת אח של אבא שלי!!! קוראים לך אלכסנדרה! את אמזונה וביתו של פיליפוס מלך מקדוניה וקלמנדרה מלכת האמזונות!!! אחותך הפולייטה! האלים שלחו אותך לכאן בכוונה כדי שנציל ביחד את יוון, ואת תתאחדי עם צבא אטלנטיס!!!"

אלכסנדרה מיד קמה והסתכלה עליה כמו אל מטורפת, היא לא הכירה את הנערה הזאת ולא ידעה בכלל איך היא יודעת שהיא בת דודתה, בנוסף לאלכסנדרה לא היה מושג איפה היא, היא ענתה לה

"מצטערת ילדה! את מדברת שטויות ואני אפילו לא מכירה אותך, אולי תלכי לישון והמחלה שלך אולי תעבור לך, הייתי הורגת אותך על כאלה שטויות אם היית סתם נערה זרה, אבל מכיוון שהצלת אותי אני לא, לכי לביתך אני אסתדר מעולה לבד!"

סלנה ענתה לה:

"אני לא ממציאה שום דבר, אני הכוהנת של האלים, בעיקר של פוסידון, את חייבת להאמין לי אלכסנדרה, אני אורקל, אני יודעת הכל, אפילו האנשים מכנים אותי 'הנערה הכי חכמה שיש' מפני שאני יודעת מה אני עושה, הרגע האלים נתנו לי סימן שאת דודנית שלי, ישנתי ובאתי בכוונה לפה כדי להציל אותך, את לא חושבת שזה קצת מוזר שרק אני באתי לרפאות אותך בלילה כאשר כולם יושנים?"

אלכסנדרה הפסיקה לזעום והקשיבה, סלנה המשיכה

"ספרי לי בבקשה מה קרה לפני שהגעת לכאן? אני יודעת שאפרודיטה הבאתי אותך לכאן אבל מה קרה לך לפני?"

אלכסנדרה ענתה לה:

"הרמס הביא לי משימה, להשמיד את כראטוס ואת הטיטאנים שכרגע ברחו מהשאול ונלחמים נגד האלים, התבקשתי לדבר עם מורפאוס כדי שהוא ישגר אותי לאולימפוס, אך כראטוס יצא נגדי כשהייתי אמורה להלחם איתו באולימפוס ואין לי מושג איך מצאתי אותו ולא את מורפאוס, בהתחלה הצלחתי לפצוע אותו ולפגוע בו המון פעמים, אך בסוף הוא ניצח אותי וכמעט הרג אותי ואז מצאתי את עצמי כאן, איך קוראים למקום הזה בכלל?"

סלנה ענתה לה

"זאת אטלנטיס, המקום הזה ממש דומה ליוון אך תושביו לא כל כך נחמדים, תזהרי כאן, מתרוצצים כאן המון רוצחים וגנבים, בעיקר בלילה, תודה לאלים שאני מצאתי אותך כאן ולא איזה רוצח מופרע, תושבי אטלנטיס הם אנשים גאים מאוד וזאת עובדה ממש רעה לגביהם, אמנם הם חכמים וחזקים אך עדיין בעלי מידות מושחטות, את לא חושבת שהאלים כבר מזמן נספו אם נכשלת בקרב? והטיטאנים עדיין נלחמים נגד האלים?"

אלכסנדרה נכנסה ללחץ ואמרה:

"מה??? הם נספו והאלים שלנו מתו??? אני חייבת לעלות לאולימפוס ולהלחם בטיטאנים לפני שהכל יהרס! נערה. האם את יודעת דרך שאוכל להשגר לאולימפוס?"

סלנה ענתה לה:

"לא אלכסנדרה אני לא חצי-אלה. רק לאלים או חצי אלים יש יכולת כזאת, אמנם אני אורקל שמסוגלת לרפאות ולכשף, אני יכולה להראות לך במקדש הראשי של פוסידון, שמי הוא סלנה, זה לא מנומס לא לקרוא לקרובות משפחתך בשמם"

אלכסנדרה אמרה:

"תראי לי מה קורה עכשיו באולימפוס!"

סלנה ענתה לה:

"צריך בשביל זה ללכת למקדש, אני מרגישה שזה דחוף אז נלך"

אלכסנדרה וסלנה הלכו מהחוף לשדה ומהשדה לארמון, היה יותר קר, ואלכסנדרה וסלנה ראו בדרך מפל מים ענקי ומלמעלה מקדש עתיק עשוי אבן, אלכסנדרה וסלנה הלכו קדימה וראו את המקדש, היה לו מפל מים מארבע כיוונים ומדרגות, אלכסנדרה חשבה לעצמה:

'זה מדהים!'

אלכסנדרה שאלה את סלנה:

"למה המקדש הזה בנוי בצורה כל כך מוזרה? חשבתי שהמבנים של אטלנטיס דומים לאלו של יוון,"

סלנה ענתה לה:

"האטלנטים אמנם דומים ליוונים, אך הם עם שונה לחלוטין, הכל התחיל משבטים ילידים שלא ידעו בהתחלה כלום, אומרים שהשמאנים באו ולמדו אותם את מסורת האלים ושל יוון, למרות שהשמנים בכלל לא קשורים ליוון, המקדש הזה נבנה על ידי שמאן, באותו זמן של השמאנים האטלנטים האמינו באלים היוונים, קודם לפני זה הם האמינו ב"רוח הגדולה" שיצרה ובראה הכל, האמונה זאת התחילה לאט לאט להשכח והילידים התחילו להפתח בתרבות, ביצירה, ובנשקים, אני ובני משפחתי לא היו חיים בכזה דור, עכשיו השמות של אנשינו ממש דומה לשמות של אנשי יוון, פעם ממש מזמן השמות היו מוזרים ושונים, הם בכלל לא דמו ליוונים, איני יודעת איך ההתפתחות הזאת קראה"

זה ממש עניין את אלכסנדרה מה שסלנה אמרה, היא בכלל לא השתעממה, אלכסנדרה וסלנה עלו במדרגות עד שהגיעו למקדש, מבפנים היה אפל ומפחיד, בסוף המקדש עמדו שני פסלים ענקים שחסמו את מפל המים עם קלשונים משולבים בצורת X, באמצע הייתה בריכה ענקית עם הקופידונים ששפכו עליה מים מכדם, סלנה הלכה למרכז והתיישבה בישיבה מזרחית, היא עצמה את עיניה, ולאחר מכן התחילה לפטפט כל מיני שטויות, לאחר מכן אמרה:

"אולימפוס כולו בהלם, האלים מפוחדים.
הטיטאנים עזבו ליוון, וכעת מחריבים את כולה.
כל עיר ועיר נתקפת על ידי טיטאנים מסויימים.
את הגיבורה שהם מחפשים"

פתאום אלכסנדרה ממש רצתה לדעת אם סלנה בסדר ושפויה בראשה, היא ראתה בבריכה עיר יוונית ושם חיילים נלחמים בטיטאנים, טיטאן מעך 20 חיילים ברגלו, התושבים רצו וצרחו ברחובות, חיילים הטילו חניתות על הטיטאנים, אך זה בכלל לא עזר, המצב היה פשוט נוראי, אישה החזיקה ילד מת בידה, וצרחה, בתים היו מפורקים, ממש המון חיילים ניסו לעצור את הטיטאנים אך לא הצליחו, החניתות היו קטנות מדי כדי לחדור טיטאנים, אלכסנדרה פשוט נחרדה אחרי מה שהיא ראתה, היא הרגישה שהיא חייבת לרדת ולעזור להם, אלכסנדרה ישר אמרה בקול רועש:

"איך אפשר לעצור את זה???"

סלנה התעוררה מהנבואה וקמה והמים הפסיקו להראות את המתרחש, היא אמרה:

"הדרך היחידה זה לגייס את אנשי אטלנטיס, נלך ליוון ונציל אותה מהטיטאנים, כדאי שנתחיל לפעול מהר"

השעה הייתה ממש מאוחרת ושניהן בכלל לא הרגישו עייפות, אלכסנדרה הרגישה שהיא רוצה לדעת יותר, אלכסנדרה שאלה את סלנה:

"תוכלי בבקשה להגיד לי מה יהיה עלי לעבור בשביל להציל את העולם ואת אולימפוס?"

סלנה צחקה

"את רצינית? אם אני אגיד לך הכל בשביל מה תעשי את המשימה? המון אנשים באטלנטיס שואלים אותי לגבי עתידם ואני אף פעם לא אומרת להם, העתיד יכול להיות נוראי ולהסתיים לא טוב, איני עונה לאף אדם ששואל על עתידו או כמה זמן הוא יחיה, האלים מחליטים מה יהיה וזה מה שאני יכולה להגיד לך בקשר לשאלתך, אני יכולה לספר לך פריטים חשובים או מה שתזדקקי אם את רוצה?"

אלכסנדרה ענתה לה:

"בשביל מה אנשים באים אליך? את אומרת גם לאנשים אחרים את יעודם?"

סלנה ענתה לה:

"כבר אמרתי לך שאני אורקל! זה התפקיד שלי, אנשים שואלים אותי שאלות ואני עונה להם מה לעשות. מה לא ברור?"

אלכסנדרה השפילה את ראשה ולאחר מכן הרימה אותה ואמרה:

"ספרי לי על הכראטוס הזה, הוא איש מאוד מוזר ומטריד"

סלנה לא ענתה ושוב ישבה ישיבה מזרחית, עצמה את עיניה ואמרה:

"כראטוס- בנו של הטיטאן פלס והנימפה סטיקס, לפני אלפי שנים במלחמת האלים בטיטאנים אחרי שזאוס בגר הוא תבח בהמוני טיטאנים עד שהגיעו לטיטאן פלס, הטיטאן התחנן לזאוס שלא יהרוג אותו ובתמורה הוא יעניק לו צאצאים שישרתו לנצח, והבכור מהם יהיה הכי מוצלח והכי חזק…"

"וזה בטח כראטוס" קטעה אלכסנדרה את סלנה, סלנה לא שמעה והמשיכה:

"זאוס הקשיב לו וההבטחה התקיימה, בסוף המלחמה הביא פלס את בנו הבכור לזאוס, כעבור 7 שנים זאוס מאוד אהב את הילד, הוא לימד אותו המון דברים בתחומים שונים, והילד תמיד הבין, אך הייתה בעיה אחת- האלים קנאו בילד וחשבו שזאוס אוהב אותו מאשר אותם, כאשר הילד התבגר והתמלאו לו 14 שנה זאוס לימד אותו פנקרטיון, אמנות הלחימה שלימד את הרקולס, כאשר הנער נעשה מבוגר זאוס העניק לו משימות רבות והגבר זכה להערכה רבה של זאוס, הוא היה החזק והחכם ביותר מהאלים שהיו באולימפוס, הוא ניצח את כל האלים בהאבקות חוץ מאתנה שסירבה להלחם נגדו, לאחר נצחונו ומסעותיו הרבים, האלים חוץ מזאוס שאהב את כראטוס ופוסידון והדס שלא היה להם אכפת ממנו, שנאו אותו שנאה שלא ניתן לתאר במילים, הם קנאו בו וממש שנאו אותו, אך שנאתם הייתה מוצדקת, האיש התגאה המון פעמים וזלזל באולימפוס ובאביו, ואפילו נלחם נגד שאר האלים והציק להם בלי סיבה, אך למרות זאת הוא היה עדיין נאמן מאוד לאביו ותמיד הקשיב לו, אך ריכל על מעמדם העלוב של האלים,"

אלכסנדרה פשוט הייתה המומה מי מה שסלנה אמרה, שכזה איש או טיטאן מכוער-מוזר היה כל כך אהוב על זאוס, וכל כך גאוותן היא אמרה:

סלנה אמרה לה:

"כראטוס לא הצליח להרוג אותך, ורק איתך האלים יכולים לעשות משא ומתן, אל תרגישי יותר מיוחדת"

לאחר מכן סלנה יצאה מהמקדש והסתכלה על השמיים, הם היו שחורים וקצת בהירים, היא ידעה שעוד מעט תהיה הזריחה, היא חזרה לתוך המקדש סלנה ישר אמרה:

"כדי שנישן אחרת לא יהיה לנו מחר כח להלחם נגד הטיטאנים" אלכסנדרה הקשיבה לה ושניהן החליטו לישון, סלנה ישנה בצורה מאוד מוזרה. היא ישנה בישיבה מזרחית ואלכסנדרה החליטה לישון בעמידה,