האלכסנדריה – פרק 28

פרק 28 אל תוך הלא נודע

כאשר אלכסנדרה הרגה את הדרקון שפינג ביקש היא ישר התכוונה לחזור בחזרה למקדש שאולין – כדי לספר לפינג שהיא סיימה את מטלתו ולבקש מה היא תעשה הלאה, הערפל שבהר נעלם ואלכסנדרה התחילה לרדת בירידה שמסביב להר, כעבור כמה דקות אלכסנדרה ירדה לשדות וראתה את השביל מרחוק, השעה הייתה צהריים מאוחרים ואלכסנדרה לא ראתה שום איכרים בשדות, אלכסנדרה הלכה בשביל וחזרה לעירה של לו-ינג, ממש קצת אנשים הסתובבו בלו-ינג, אלכסנדרה הלכה לכיוון מקדש שאולין, היא הגיעה למרכז ועמדה מול המקדש, להפתעתה לא היה שום סימן לפינג או לתלמידיו, אלכסנדרה הלכה קדימה אל תוך המקדש, ליד המקדש עמדו שני פסלים אפורים של טיגריסים, אלכסנדרה נכנסה למקדש וחושך גמור כיסה את כולו, אלכסנדרה הלכה קדימה אל תוך המקדש, המקדש היה קודר ונטוש, הקירות היו לבנות והרצפה הייתה עשויית עץ, אלכסנדרה הסתובבה בתוך המקדש ולא מצאה אף אחד, אלכסנדרה יצאה מהמקדש וראתה שעל אחד מהטיגריסים עשויי האבן היו מונח פתק על שיניהם, אלכסנדרה לקחה את הפתק וקראה, אלכסנדרה הבינה את השפה מפני ששפת הפתק הייתה בלטינית – השפה הלאומית של אותם זמנים, היה כתוב עליו:

'אם את רוצה לראות את פינג ואת תלמידיו בחיים,
ואם את רוצה להשיג ממני את מגילת הדרקון,
לכי לארמונו של ג'ונג ג'ונג, זה נמצא בדרום העיר של שיאן,
העיר הזאת נמצאת על קו הגבול של סין, אני אשמח להתייצב נגדך אם תעיזי לבוא'

אלכסנדרה ממש לא הבינה ממי הגיע הפתק ומה עשו לפינג, היא חשבה לרגע והגיע במהירות למסקנה שג'ונג לי חטף אותם כבני ערובה בארמון שהוזכר בפתק, אלכסנדרה ממש לא ידעה היכן נמצאה העיר שיאן, היא בכלל לא ידעה מהם הגבולות של סין, אלכסנדרה ממש התאכזבה ממה שקרה, היא חשבה לעצמה:

'השארתי אותם לבדם, וחטפו אותם'

אלכסנדרה החליטה שהיא הולכת הפעם אחרי האינטואיציה והחושים שלה במקום ללכת אחרי עובדות, אלכסנדרה חזרה ממקדש שאולין בחזרה ללו – ינג, הפעם לא היה שום תושב בעיר וכמעט חושך הפציע, אלכסנדרה החליטה ללכת לכיוון דרום מערב, אלכסנדרה יצאה מהעיר דרך השער הדרומי של העיר, אחרי כמה קילומטרים שאלכסנדרה הלכה שוב רבץ מדבר בוצני וירוק, אלכסנדרה הלכה בחושך וניסתה בכל כוחה לחפש את המקדש, אלכסנדרה גם קצת פחדה לשוטט בהרים ובשדות בחושך, היא החליטה לחפש את המקדש עכשיו בגלל שהיא פחדה שג'ונג לי יהרוג את חבריה עד הבוקר, אלכסנדרה ראתה מסביבה רק הרים מרחוק ושדות ירוקות, העובדה הזאת די הפחידה את אלכסנדרה, היא הייתה באמצע שום מקום ועוד בחושך, אלכסנדרה שלפה את חניתה ואת מגנה והחליטה לרוץ עד שהיא תגיע לאותו מקום, אלכסנדרה פחדה שאולי היא הלכה לאיבוד, לפתע היא שמעה קולות, קולות של רוחות או של בעלי חיים למיניהם, אלכסנדרה התחילה לפחד עוד יותר והמשיכה לרוץ, אחרי הרבה שעות ובאשמורה הראשונה, אלכסנדרה ראתה גבעה מעל ים ועליו עמד מקדש, אלכסנדרה ישר מיהרה למקדש ונכנסה אליו, המקדש נראה כמו המקדש של שאולין אותו צורה פנימית רק במרכז עמד פסל של אריה גדול, מסביב לא היה שום סימן לנפש חיה, אלכסנדרה המשיכה בדרכה, בהמשך הייתה ירידה ומעבר חד שהמשיך למטה יותר ויותר, אלכסנדרה הלכה דרך אותו מעבר עד שהגיעה לחלק האפל של המקדש, אלכסנדרה נכנסה לאזור הקטן וראתה שהכל היה חשוך, מסביב עמדו פסלים של שדים ומפלצות, אלכסנדרה התקדמה למרכז המקדש, כולו היה מלא בחושך, אלכסנדרה ראתה שמקור האור היחיד של המקדש זה היה הדרך הצר שאלכסנדרה עברה, אלכסנדרה המשיכה מעט וראתה בסוף המקדש את פינג ואת תלמידיו קשורים בחבלים ובפיהם, אלכסנדרה רצה לכיוונם כדי לשחרר אותם אבל פתאום אלכסנדרה הבחינה בזריזות באיש שהתקדם אליה מרחוק, אלכסנדרה הבינה שזה היה ג'ונג לי, אלכסנדרה הפסיקה לעשות מה שעשתה כדי שבסוף אף אחד לא יפריע לה לשחרר אותם, אלכסנדרה התקרבה לכיוונו של ג'ונג לי, היא ראתה איש בעל שיער שחור ארוך וחבוש בנזר מוזהב, היה לו שריון חום סיני עתיק ומכנסיים אדומות עם צפוי זהב בצד, הוא התקדם לכיוונה של אלכסנדרה ואמר לה:

"אינני מאמין, האם את זאת שהצליחה לנצח את פינג ואת תלמידיו? לא יכול להיות שתלמידי כאלה חלשים להפסיד לכאלה שהן כמוך, אני מניח שיש לך הרבה אומץ אם באת עד לכאן כדי להלחם איתי ולמות"

אלכסנדרה שכעסה על ג'ונג לי על מה שעשה לפינג ולתלמידיו הטילה ישר את חניתה לכיוונו, ג'ונג לי הצליח בקלות להתחמק, זה לא היה חדש לאלכסנדרה שאנשים הצליחו להתחמק מההטלות שלה, אך אלכסנדרה בהחלט שנאה את זה, היא ישר התקדמה לג'ונג לי וענתה לו בתקיפות:

"לא באתי לדבר איתך! לא באתי לנהל איתך משא ומתן, הדבר היחיד שאני רוצה זה את מותך!"

אלכסנדרה רצתה את מותו מפני שג'ונג לי גם רצח אנשים תמימים, אלכסנדרה ישר עשתה את עמדת הקרב שלה כאשר היא לא חמושה בכלום, אלכסנדרה ישר הסתערה על פינג עם כל כוחה, היא ישר ניסתה לבעוט בו ולתת לו אגרופים בכל מקום אפשרי, ג'ונג לי חסם את התקפותיה עם ידיו ובקלות הצליח להשיב לה בזמן חסימותיו כמה אגרופים לכיוון פרצופה של אלכסנדרה, אלכסנדרה זזה לאחור כתוצאה מהפגיעה, ג'ונג לי הסתער לכיוונה ונתן כמה אגרופים לבטן של אלכסנדרה כמה פעמים, אלכסנדרה ניסתה לחסום את אגרופיו וגם להשיב אך זה היה יותר מדי קשה עבורה, פינג המשיך להכות אותה ואלכסנדרה הצליחה לחסום רק כמה מהתקפותיו, לאחר מכן פינג הרים את רגלו לגובה הראש של אלכסנדרה ובעט בשיא הכח בראשו, אלכסנדרה התגלגלה לאחור כתוצאה מהמכה, אלכסנדרה נחתה על רגליה לאחר הגלגולים, אך לא לגמרי, היא התכופפה מעט והביטה בפינג ובתלמידיו שהיו חסרי ישע באותו רגע, אלכסנדרה התקדמה לג'ונג לי ובעטה לכיוון ראשו, פינג חסם את ההתקפה בעזרת ידו והתחיל להסתער באגרופים, אלכסנדרה לא הצליחה להתרכז בלתקוף את ג'ונג לי, היא רק הצליחה להתרכז בלחסום את התקפותיו, ההתקפות הסתיימו בכך שג'ונג לי הצליח לתת לה כמה אגרופים לפרצוף ובעיטה לבטן, אלכסנדרה כתוצאה עפה הצידה, אלכסנדרה שוב נחתה על רגליה כאשר היא כפופה, אלכסנדרה הזיעה בצורה קיצונית, אך לפתע היא נזכרה שוב מאחד הדברים שאמא שלה לימדה אותה בהיותה נערה:

'אף פעם אל תזלזלי ביריב שלך, תמיד תלמידי את התקפותיו ומהלכיו'

אלכסנדרה קמה במרץ, היא התקדמה לג'ונג לי באיטיות ולאחר מכן בצעה את ההתקפה המיוחדת – כאשר היא מתהפכת באוויר ורגליה מסתובבות, אלכסנדרה התקדמה לג'ונג לי בעזרת התקפה זו, ג'ונג לי חסם כל בעיטה שאלכסנדרה נתנה, כאשר אלכסנדרה התהפכה לאדמה, היא החליטה שהיא תתקוף ראשונה ולא תחסום, עוד לפני שג'ונג לי הספיק לתת מכה, אלכסנדרה ישר הסתערה עליו בכמה שיותר אגרופים, ג'ונג לי הצליח לחסום את רוב התקפותיה אך בסוף אלכסנדרה בעטה לו ברגל מלמטה, ג'ונג לי זז מעט לאחור, לאחר מכן אלכסנדרה שוב בעטה בעיטה הרבה יותר חזקה לרגליו, ג'ונג לי לא הספיק להתחמק והתחיל לאבד שיווי משקל, אלכסנדרה ניצלה את הרגעה הזה ובעטה לו את הבעיטה הכי חזקה לכיוון החזה שלו, ג'ונג לי נפל על הרצפה כתוצאה מהמכה הזו, בזמן שג'ונג לי שכב על הרצפה, אלכסנדרה בזריזות חיפשה את החנית והרימה את מהרצפה, היא ראתה שג'ונג לי מתחיל להתאושש מהנפילה ולכן היא בזריזות קפצה למיקומו, היא בעטה לו בבטן בזמן שניסה לקום וריתקה את אחד מזרועותיו בעזרת חניתה, אלכסנדרה הלכה להביא את חרבה ורצה לכיוונו של ג'ונג לי, ג'ונג לי ניסה בכל כוחו להתנגד לאלכסנדרה עם רגליו וזרועו הפנויה, אלכסנדרה תפסה את רגליו ובזריזות דקרה את בכל כוחה את צווארו של ג'ונג לי, המון דם ירד מצווארו של ג'ונג לי והוא נחנק ולאחר מכן במהירות מת, אלכסנדרה הוציאה את חניתה מזרועו ולאחר מכן הקימה את ג'ונג לי, ולאחר מכן נתנה לו כמה אגרופים חזקים לפרצוף בכל כוחה, היא לקחה מכיסו את מגילת הדרקון ולאחר מכן בזריזות נתנה לו שוב בעיטה לחזה עד שהוא עף אל תוך הבריכה שהייתה בתוך המקדש, גופתו של ג'ונג לי צללה לתוך הקרקעית של בריכת המקדש, אלכסנדרה הרימה את חרבה וחתכה את החבלים שקשרו את פינג ותלמידיו, כאשר פינג ותלמידיו קמו מהרצפה, פינג ישר אמר לאלכסנדרה:

"אני מאוד מודה לך שהצלחת להציל אותנו ולהרוג את ג'ונג לי, פתחי את מגילת הדרקון, שם יופיע הכישוף שיתן לך את כל הכח שאת צריכה"

אלכסנדרה פתחה את המגילה ואור כחול וצהוב התחיל לצאת מהמגילה, אלכסנדרה התחילה להתמלא בכח ובהמון, המון תובנה אינסופית, אלכסנדרה הרגישה שהיא מתחזקת הרבה יותר, גם בכח מנטלי וגם בכח פיזי, אלכסנדרה הרגישה שהיא מתמלאה בהמון רגעים של תובנה ורגישות, לאחר מכן האור פסק לגמרי והמגילה הושמדה, אלכסנדרה הרגישה שהיא התחזקה הרבה יותר, היא אמרה לפינג:

"שמחתי לקבל את עזרתך, אמור לאנשי ארצך שהרוצח ג'ונג לי נהרג והוא לא יטריד אותם יותר, תודה רבה לך על האימונים שלך, היה שלום"

אלכסנדרה נפרדה מפינג ומתלמידיו ויצאה מהמקדש, להפתעתה השחר הפציע, והיא שוב מצאה את עצמה בהרים בשום מקום