האלכסנדריה – פרק 24

פרק 24 ההליכה למזרח

אלכסנדרה המשיכה בדרכה והלכה לכיוון השער והפעילה את המתג שפותח את השער, השער היה בגובה ענקי, הוא היה בצבע כחול והיה מצוייר עליו איורים של אריות ונמרים, השער נפתח ואלכסנדרה התקדמה לייעודה, היא ראתה נווה מדבר שהשתרע על רוחב עצום, היא התקדמה וראתה אגמים, נהרות ועצים, אלכסנדרה המשיכה קדימה לדרכה, אחרי כמה שעות אלכסנדרה הגיעה לאחד מערי פרס, והיא זיהתה את העיר שאליו היא הגיעה, זה היה אחד מהשטחים של האמזונות, השעה הייתה ערב ושלג התחיל לרדת, האזור שאלכסנדרה הייתה כבר לא היה נווה מדבר, זה היה מין אזור רגיל בעל אדמה בוצנית וכהה, אלכסנדרה התקדמה יותר וראתה מרחוק מקדש, היה לו עמודים בהירים ורצפת שיש צהובה – חומה, היא ראתה שמחוץ למקדש עמדה אישה והתפללה אליו, אלכסנדרה התקרבה עוד יותר, היא ראתה שלאישה יש שיער שחור קצר ושמלה ארוכה שחורה, אלכסנדרה זיהתה את האישה – זאת הייתה אמא שלה, קלמנדרה, אלכסנדרה הסתתרה והביטה בה כדי שהיא לא תבחין בה, אלכסנדרה חשבה שזה הרבה יותר טוב שהיא תתגלה אחרי שהיא תמלא את המשימה שנתנו לה, אלכסנדרה הסתתרה מאחורי בניין קטן שהיה ליד המקדש, היא ידעה שזה היה מקדשו של אהורה מזדה – האל הראשי של הפרסים, האמזונות נתנו לו הרבה יותר חשיבות וכבוד מאשר לזאוס, אלכסנדרה ראתה שכמה משומרות המקדש באו אליה, הן רכבו על סוסים וירדו מהם, אלכסנדרה שמעה מהן אומרות, הן אמרו לקלמנדרה:

"אנחנו ממש מצטערות לשמוע על מות בתך, אך כרגע יש לנו בעייה חמורה יותר, מן מפלצות עצומות תוקפות את הערים והשטחים שלנו, אנחנו צריכות את עזרתך ואת עזרת בתך הבכורה, אנחנו באמת מצטערות על מות בתך אך אי אפשר לשנות זאת! אנחנו צריכות את עזרתך!"

דמעה זלגה מעיניה של קלמנדרה והיא באה איתה, היא הלכה ושמה את ראשה כאילו אין שום טעם להתפלל שאלכסנדרה תחזור, אלכסנדרה ראתה זאת ודמעות זלגו מעיניה, אלכסנדרה ממש הצטערה שכולן חושבות שהיא מתה כאשר היא לא, ובנוסף שהטיטאנים גם הגיעו לפרס והיא לא יכלה לעזור, אלכסנדרה ניסתה לא לזלוג דמעות והמשיכה בדרכה למזרח, אלכסנדרה עברה את הערים הפרסיות והגיעה לאזור קריר, השחר הפציע, האדמה הייתה בוצנית, הקור היה עז, אלכסנדרה המשיכה ללכת, כאשר היא המשיכה ללכת מזג האוויר נעשה קר יותר, אלכסנדרה עברה דרך יער של עצי במבו, הנוף היה יפה, היה בתוך היער המון צמחייה מיוחדת שאלכסנדרה אף פעם לא ראתה, אלכסנדרה עברה את היער והמשיכה, בהמשך הדרך היה רק שביל בוצני שהמשיך, אלכסנדרה הבינה שזה שביל המשי והלכה אחריו עד ייעודה, אלכסנדרה הלכה אחרי השביל עד שהאדמה כבר הייתה משלג וקפואה, אלכסנדרה הגיעה לאקלים קר מאוד, אלכסנדרה התרגלה לקור, כל אמזונה הייתה רגילה לקור, פרס הייתה ארץ קרה, לאלכסנדרה לא היה שום בעייה להמשיך לעבור בשביל, בן אנוש רגיל שהיה נמצא שם והיה לבוש קל כמו אלכסנדרה היה מת מהר, היה זה קור איימים, אלכסנדרה הלכה אחרי שביל הקרח וראתה בדרכה הרים ענקים, היו אלה הרי ההימלאיה, אלכסנדרה הלכה בשלג הקר, היא ראתה מסביבה רק אדמה מושלגת, אדמה בוצנית חומה הייתה רחוקה כבר מאיפה שאלכסנדרה עמדה, אלכסנדרה ראתה כמה נמרי שלג מרחוק, הייתה להם פרווה לבנה – אפורה ונקודות שחורות, הם נחו על השלג, אלכסנדרה לא פחדה מהם, אלכסנדרה אהבה נמרים, אך החיה האהובה ביותר על אלכסנדרה היה האריה, אלכסנדרה הביטה בהם מעט והמשיכה ללכת, לא היה שום צמחייה באזור הקפוא שאלכסנדרה הייתה, אלכסנדרה הצמידה את החנית והמגן שלה אליה כדי שיהיה לה יותר חם, היא המשיכה להתקדם, אלכסנדרה המשיכה ללכת אחרי השביל עד שראתה שהוא נתקע בתוך הר גדול, אלכסנדרה ראתה שהשביל נמשך בעליות דרך ההר, אלכסנדרה הלכה אחרי העליות שהסתובבו סביב ההר, השביל המשיך עד לפתח של מערה, אלכסנדרה נכנסה למערה, זאת הייתה מערת קרח בגודל רחב ועצום, התקרה הייתה עשויה מקרח והאדמה שהמשיכה נהפכה לקרח, השביל היה לבן והשתרע קדימה, אלכסנדרה המשיכה ללכת אחרי השביל, היא המשיכה ללכת אחרי השביל, היא ראתה צעדים כבדים נשמעים מרחוק, אלכסנדרה המתינה כדי לראות מה זה, היא כבר צפתה שאלה היו מפלצות והיא צדקה, אלא היו שני מפלצות בגודל עגול ובעלי ראש מפלצת ושריריים, היה להם עור עפור, הם היו חמושים בעלות גדולות עשויות מעץ, הם ישר עשו קולות צווחה ורצו לתקוף את אלכסנדרה, הם ישר התקיפו את אלכסנדרה עם העלות שלהם, אלכסנדרה חסמה את העלות עם מגנה ודקרה את אחד מהענקים בבטן, הענק ישר נפל ומת, הענק השני ניסה לחבוט באלכסנדרה עם העלה שלו אלכסנדרה חסמה גם את התקפתו עם מגנה התחמקה מהר לגבו ודקרה אותו בגב, המפלצת פלטה ענקת כאב ונפלה לרצפה, אלכסנדרה המשיכה קדימה, אלכסנדרה הלכה אחרי השביל עד שהשביל התחיל לצאת מהמערה, אלכסנדרה יצאה מהמערה אחרי השביל, היא ראתה שמחוץ למערה היא עומדת על פסגה בגובה רב, אלכסנדרה המשיכה אחרי השביל שהתחיל לרדת, אלכסנדרה הלכה אחריו וראתה שהשביל המשיך ונפסק, היא ראתה שהוא המשיך מתחת להר, לאלכסנדדרה לא הייתה ברירה אלא לטפס על ההר ולרדת למטה לאדמה, אלכסנדרה המשיכה אחרי שביל השלג ובאדמה המושלגת, אלכסנדרה שמה את נשקיה על גבה וירדה על ההר כדי לרדת, היא ירדה והמשיכה לרדת, היא ירדה עד שהיא נחתה על אדמה מושלגת צרה, אלכסנדרה עדיין לא הייתה בתחתית, מקדימה הופיעו שלושה אנשי שלג גבוהים, היה להם פרצוף גבוה ואפור, גופם היה שרירי, הם ישר הטילו על אלכסנדרה סלעים עגולים בגודל בינוני, אלכסנדרה בזריזות חסמה עם מגנה והטילה את חניתה על אחד מהם, החנית פגעה לו בחזה ואיש השלג נפל על הרצפה ומת, שני אנשי השלג הנותרים רצו אל אלכסנדרה, אלכסנדרה קפצה והתהפכה, היא סיבבה את רגליה בזמן שהיא באוויר, זה היה תרגיל שאלכסנדרה למדה מאמא שלה, רק אמזונות מעטות וגמישות מאוד יכלו לבצע את התרגיל הזה, בן אדם רגיל שהיה מנסה את זה היה שובר את גבו, אלכסנדרה המשיכה לרחף ולהתקדם לעברם של אנשי השלג, רגליה פגעו בפנים שלהם בזמן שהיא רחפה ובזמן שרגליה הסתובבו, לאחר מכן אלכסנדרה הפסיקה לרחף ובאופן מושלם נחתה על הרצפה, היא שספה ודקרה את שני אנשי השלג למוות, אלכסנדרה המשיכה ללכת ולרדת למטה בהר שהיא נמצאה, אלכסנדרה שוב טיפסה למטה ממהר לאדמה, היא הגיעה לאדמה והמשיכה ללכת קדימה, אחרי כמה צעדים הנוף השתנה, האדמה הפסיקה להיות מושלגת והייתה בוצנית וירוקה, אלכסנדרה שמחה שהיא עברה את הרגע הקשה, ככל שאלכסנדרה התקדמה האדמה נעשה ירוקה יותר ובהירה יותר, האדמה הזכירה לאלכסנדרה את אדמות יוון, אלכסנדרה ראתה מעט נהרות ועצים ושיחים, אלכסנדרה המשיכה ללכת עד שהיא ראתה חומה ובאמצע היו מדרגות שהובילו לשער החומה, המדרגות היו בצבע חום בהיר, אלכסנדרה שיערה לעצמה שבתוך העיר שהמדרגות מובילות נמצאת המגילה שאתנה דיברה עליה,