האלכסנדריה – פרק 14

פרק 15 סיפורם של שני אחים

אלכסנדרה נשארה המון שעות במצרים ביחד עם זחום, הוא הראה לה בארמונו המון דברים מצרים-אגדיים ועתיקים, מטבעות מיוחדים, נשר זהוב שיוצר בכנפיו תכשיט רובי אדום ועגול ומקושט בכנפיו בצורות ששמם במצרית "אנק" זה היה בצורת צלב ובצע כחול, הוא הראה לה אנשים פרעונים שחרוטים על קירות ופפירוסים-צמחים במצרים ששימשו לדפים, הוא הראה לה תכשיטים נוספים שלא נראו לה כל כך מצריים, כל מיני מטבעות עם אנשים חרוטים, פסלים וכדים,היא הבחינה בכד מבין הכדים שהיו בארמון, הוא היה גדול וכהה יותר משאר הכדים, אך היא התעלמה מזה לאחר שראתה בקיר של הארמון איור ענקי, כל הדפנות של הארמון היו בצבע חום מאוד בהיר, היה מקדימה כס מלכות זהב ובצדדים היה את כל התכשיטים והכלים שזחום הראה לה, ליד הכס היה שרביט עם מוט כחול ובקצה היה נשר זהוב עם אנקים על הכנפיים ורובי אדום היה בקצה שלו, מה שסקרן את אלכסנדרה בארמונו היה איור ענקי שראתה באחד מהדפנות של הארמון, היא ראתה איש בעל עור ירוק ולבוש בחלוק לבן ומגבעת נדקר על ידי איש בעל ראש טן לבוש בשמלה צהובה שהחלק העליון שלה אדום, האיש בעל העור הירוק נדקר על ידי האיש השני באכזריות, והאיש בעל ראש הטן לפי התמונה נראה מאוד מרוצה, אלכסנדרה הרגישה אי-צדק לפי המראה של הטן והמעשה שלו, היא לא הבינה את האותיות המוזרות שהיו ליד האיור, היא הרגישה שהיא רוצה להתפרץ לאיור ולהרוג בכל כוחה את איש הטן הרשע והאכזר, האיור עורר בה כעס של אי-צדק, אלכסנדרה כיוונה בחוזק את חניתה ישר על הטן ולאחר מכן אלכסנדרה צעקה לזחום בכל חזק:

"זחום! אני רוצה שתסביר לי מה התמונה הזאת מפרשת!"

זחום ניגש אליה בעדינות ואמר:

"אלו אוסיריס וסת, לפני המון שנים, אוסיריס היה האל הראשי של מצרים, הוא לימד את תושבי מצרים לגדל אוכל ולהלחם, האנשים הודו לו על כך, והוא בתמורה עזר להם והגן עליהם, היה לאוסיריס אח בשם סת, הוא קינא בהצלחתו של אחיו ובעיקר באחיו, אוסיריס היה יותר מוצלח ממנו,יפה ממנו וחזק ממנו, סת לא יכל להתמודד עם העובדה הזאת ולאחר מכן הוציא את חרבו השחורה ולאחר מכן דקר את אוסיריס למוות, בנו של אוסיריס, הורוס רצה לנקום במות אביו ולהרוג את סת, אך במקום זה היה משפט של האלים, במשפט הוכח הרשעות של סת והאלים הטילו עליו עונש-להיות מנודה ממצרים לתמיד, סת מנודה מחברת האלים ומושל בחלק התחתון של מצרים, הורוס נהיה לאל הסערה,"

אלכסנדרה ענתה לו:

"זה מה שהאלים מטילים על כזה אדם נוראי שעשה כזה דבר? צריך להשמיד אותו לחלוטין!"

זחום ענה לה:

"הוא עדיין אחד האלים של מצרים שיצר את התוהו בבוהו, הוא אחד ממרכיבי העולם, חוץ מזה הוא מנוטרל לגמרי"

אלכסנדרה ענתה לו:

"עצוב לי על אוסיריס, הוא נשמע כזה איש טוב"

זחום ענה לה:

"אשתו, איסיס, כבר ניסתה לחפש את חלקי הגוף שלו בכל מצרים, היא לא מצאה את החלק האחרון ואחרי אלפי שנים החלקים שוב התפזרו, החלקים של אוסיריס נמצאים בארבע תיבות, הם מפוזרים בכל מצרים, אף גיבור לא הצליח למצוא אותם"

אלכסנדרה ענתה לו:

"אני בטוחה שאני אצליח! לא אכפת לי שאר הגיבורים, האם אתה יודע לפחות רמז אחד על אחד החלקים?"

זחום ענה לה:

"שמעתי שישנו חלק אחד ליד פר וודג'ת, שומר עליו הלויאתן-זהו דג עצום ממדים, אף אחד לא הצליח לעבור את הנחל שהלביאתן שמר עליו, פר ודג'ת נמצאת בצפון, באזור פורה ומלא צמחים ועצים, את יכולה ללכת לשם אם את רוצה"

אלכסנדרה ענתה לו:

"שום דבר אינו מפחיד בשבילי! ואני מוכנה ללכת לשם!"

זחום ענה לה:

"בהצלחה לך"

זחום הסתכל רגע אל החלון הענקי שהיה בארמון וראה שהתחיל להחשיך, הוא ענה לה:

"למה שלא תנסי מחר? מתחיל להחשיך ומסעך יהיה יותר קל אם הוא יהיה בבוקר"

אלכסנדרה הנהנה ובכך הסכימה לבקשתו, הוא אמר לה:

"למה שלא אני אראה לך את מקום הלינה שלך?"

זחום ואלכסנדרה יצאו מהארמון, השעה הייתה כבר צהריים מאוחרים, הם ירדו מבמת הארמון וירדו לחול ששם כל האנשים רקדו בבוקר, כעת לא היה שם אף אחד, על השולחנות בצדדים נשארו רק מאכלים מעטים, האזור היה שומם לגמרי, אלכסנדרה הלכה אחרי זחום מערבה, הדבר היחיד שהם ראו זה היה מדבר שומם, ומסביב כלום, הם המשיכו ללכת במדבר זמן רב עד שלא ראו את הארמון מרחוק, הם הלכו והלכו וראו בדרכם רק חול, אלכסנדרה ראתה מרחוק משולשים ענקים וצהובים, בזמן ההליכה אלכסנדרה שאלה את זחום כאשר היא מצביעה על אחד מהמשולשים ששראתה

"מה זה המשולש הזה מרחוק?"

זחום ענה לה:

"אלו הם הפירמידות, כאשר פרעה מסויים במצרים מת. קוברים אותו בתוך הפירמידה ועוטפים את גופתו בבד"

אלכסנדרה נדהמה מהתשובה של זחום ולאחר מכן הם המשיכו ללכת, כאשר החשיך לגמרי הגיעו אלכסנדרה וזחום לאזור עגול במדבר, היה בתוך המעגל העצום קצת עצים והמון בתים עשויי לבנה צהובה בהירה, מסביב לבתים היו רק נשים שניקו את ביתם ודגו באגם הקטן שהיה באמצע, היו ביניהן מבוגרות, ילדות ונערות, לכולן היה שיער שחור ארוך ושמלה לבנה,כחולה או אדומה, היו גם נשים שעבדו בחקלאות, זחום אמר לאלכסנדרה:

"תלוני באחד הבתים שאת רואה כאן ומחר את יכולה להתחיל במסעך אחרי אוסיריס, אני ממליץ לך שתצאי לפר ודג'ת בזמן הכי מוקדם שאת יכולה, אני עדיין בספק אם תצליחי להשיג את התיבה הראשונה של אוסיריס, אבל אם תשיגי, את תמצאי רמז לתיבה השנייה ומשם תצאי לאזור שהרמז אמר, התיבות נמצאות בכל מצרים אז יכול להיות שאת תלכי לאיבוד, אל תתביישי לשאול אנשים באזור לגבי האזור שאת צריכה להגיע אליו, תזכרי. פר ודג'ת נמצאת בדיוק צפונה מבית הלינה שלך, כאשר תמצאי את כל התיבות, תחזרי לארמוני, שם אנחנו נמצא דרך להחזיר את אוסיריס, שהיה לך בהצלחה ולילה טוב!"

זחום נפרד מאלכסנדרה והלך מזרחה בחזרה לארמונו, אלכסנדרה הלכה ישר אל תוך הכניסה לאזור, היא המשיכה ללכת וראתה שער גדול עשוי לבנים פתוח, אלכסנדרה נכנסה דרכו, היא המשיכה ללכת קדימה עד שכמה מהנשים הבחינו בה, כאשר הן הבחינו בה, הן הסתכלו עליה כאילו היא איזו מפלצת, אלכסנדרה הרגישה קצת נבוכה, לאחר מכן הנשים אמרו זו לזו משהוא במצרית שאלכסנדרה לא הבינה, אלכסנדרה החליטה להתעלם מהן, אלכסנדרה המשיכה להתקדם קדימה עד שראתה פסל ענקי של אישה שמחזיקה בידיה תינוק, בתחתית הפסל היה רשום ביוונית:

"בית הלינה של איסיס"

"נבנה על ידי איסיס עצמה
כדי לרחם על הבנות
ולאמהות של מצרים"

אחרי הקריאה, אלכסנדרה הבינה מדוע האזור שהיא נמצאת הוא בית לינה של נשים