גלדיאטור-פרק 1

השנה הייתה המאה ה-2.
באותם זמנים האימפריה הרומית צמחה בעצומתה ובגדולתה.
הקיסר באותם ימים היה מרקוס אורליוס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus‏).
אורליוס נכלל אחד מאחרוני מבין "חמשת הקיסרים הטובים", ונחשב לאחד הפילוסופים הסטואים החשובים ביותר. את רוב ימי שלטונו הקדיש אורליוס להרחבת גבולותיה המזרחיים והצפוניים של האימפריה. באותם ימים, הרומאים ראו שהאימפריה שלהם משגשגת ותרבותית וחשבו שכדאי לחלוק איתה עם העולם, וכן התחילו בכיבושים של היבשות.
אורליוס נאלץ להתמודד עם אתגרים צבאיים רבים, השבטים הגרמאנים (הברברים) ניסו לפרוץ את גבולותיה של האימפריה הרומית. יצא אורליוס למערכה עם צבאו, כדי לייצב את גבול האימפריה באזור הרי הקרפטים. הוא זכה בניצחונות על השבטים הגרמניים, המחסום היחיד שעצר אותו היה הרברים.
אבל היה לו לוחם, לוחם חזק, איש מחושב ואסטרטג, שחשוב לו החופש, החרות.
הוא יעשה הכול כדאי לחזור למשפחתו בשלום.
השם הוא מקסימוס מרידיוס.
_ _ _ _ _

"פראיטור!" קרא מרניוס, יד ימינו של מקסימוס.
"מה רצונך, מרניוס?" שאל.
"אחד מתקרב."
"השליח חזר כבר?"
"עדיין, לא."
"מאיזה חזית הוא מגיע?"
"מזרחה."
מקסימוס קם על רגליו, לבש את גלימתו מפרוות זאב ואת שריונו הזהוב וגלימתו האדומה כדם המתנופפת ברוח.
"פראיטור,"
"כן?"
"אמרו לי להודיע לך שהקיסר כאן, הוא נמצא בחזית."
"הוא לא אמור לשכון בארמונו?"
"הוא העדיף לצאת עם צבאו לקרב, המפקד."
"אמרתה שהוא מגיע ממזרח?"
"כן, פראיטור."
"הכינו את הבליסטרות, אולי זו מלכודת."
"כן, המפקד!"
מקסימוס יצא החוצה. החומה הייתה משוריינת, העמדות היו מוכנות ומזומנות, הבליסטרות היו טעונות.
פתאום, הגיח מין היער סוס ועליו איש עם שריון.
"או, השבח לאלים, השליח חזר, כנראה שהם הן אכן הסכימו להצעת הכניעה שלהם."
וככול שהתקרב היה אפשר להבחין של גוף הרוכב על הסוס אין לו בכלל ראש.
פתאום הגיח מין היער ברברי עם גרזן בידו נוטפת דם.
הוא זרק לעברם את ראשו הכרות של השליח.
"או שלא," אמר מקסימוס.
תביאו את הסוס שלי, הקרב מתחיל."

ההמשך יבואו…….