בין אומה שנפלה לאומה שקמה פרק 25-ליגת הצללים נענשת

הנפילה הייתה ארוכה, אך אני ואינגווה התחבקנו, לא ידעתי כמה זמן אנחנו נופלים אבל ידעתי שאנחנו לא נופלים בבור, אלא דרך מעבר קסמים, ידעתי משום שאנו הוקפנו באורות זוהרים, אף בור לא נראה כך, לבסוף פגענו בקרקע, חשתי מסוחרר, מטושטש ופגיע "סקופ?" שאלה אינגווה, נאנקתי בתשובה "אתה בסדר?" עמדתי להשיב לה אך מחיאות כפיים נשמעו ואני הרמתי את ראשי כדי לבחון את מקורן, היה זה הצל עם השושנה הצהובה שראיתי בחלומי, "ברוכים הבאים ילדים." אמר הצל "אני נרגש לראות את הבן לשושלת סקארטו, וגם את הבת של הקיסר במכה." הוא בחן את שנינו ולחש "אתם זוג משמיים מה?" לא ענינו "אז אנחנו נהיה שקטים?" הוא שאל את עצמו, "מה אתה רוצה ממנו?" שאלה אינגווה בזעם "שתהיו ילדים טובים." אמר הצל בליגלוג "דבר שני שלא תברחו, וזה לטובתכם כי אנחנו נמצאים ביער הלבן בתוככי ממלכת האלפים ואם ימצאו את שניכם ובכן אתם שניכם תהיו רשמית מתים." לא האמנתי לו אך, רבקה החווירה, "אני מקווה שתהיו ילדים טובים." הוא אמר בחיוך "אני לא אזקתי או קשרתי אותכם." הוא חייך וצללים הקיפו אותו עד שהוא הוסתר מאחוריהם, הוא נעלם עם הצללים, נשענתי לאחור ופלטתי אנחת כאב, הגוף כאב לי לאחר הפגיעה בקרקע, "למה את כל כך לבנה?" שאלתי את אינגווה כשהיא נצמדה אלי ונישקה אותי "הוא לא שיקר עלינו." היא לחשה "אנחנו באמת ביער לבן." חייכתי, מי היה מאמין שלוחם אופל שהקיסר כה ניסה לגונן עליו ימצא את עצמו ביער הלבן, שבו כל לוחם אופל נחשב כפושע, "כזכור לי אני נחשב כמת." מלמלתי "הו סקופ." לחשה אינגווה "זה הכל באשמתי." הבטתי בה במבט שואל והיא לחשה. "הייתי אמורה לדעת שזה לא יהיה קל." "על מה את בדיוק מדברת?" שאלתי בגימגום. "יום אחד ניגשתי אל הזקנה שנמצאת ביער, זו אלפית בודדה שחיה מאז המלחמה הלבנה, שבה אבי נקם את מותם של מאות לוחמי אופל בידי אלפים." "את הסיפור הזה אני מכיר." אמרתי "הקיסר פיצל את היער לארבע חלקים. וככה כבש כמעט את כל היער חוץ מעיר הבירה." אינגווה הינהנה ולחשה "אני ניגשתי אליה. ושאלתי אותה מה עם חיי האהבה שלי. והיא ענתה שאת מי שאני אוהבת אני אמצא במדינה מעבר לים ושהוא יהיה בן האש." "ומתי זה היה?" שאלתי, "לפני עשר שנים." השיבה אינגווה, "וואו." לחשתי "את היית בטח משועממת שניגשת לזקנה ושאלת אותה על אהבת חייך." אינגווה הזעיפה את פניה ולחשה "ייעדו אותי לאלף ולא רציתי." חייכתי "אז כבר בגיל שש את יודעת שתתאהבי בגבר אמממ….. לוהט?" אינגוה הביטה בי לרגע במבט רציני ופרצה בצחוק פרוע "גבר לוהט!" היא קראה ונשכבה בחיקי, "אולי מצחיק." מלמלתי, אך אינגווה המשיכה לצחוק וקראה "לא לא, לוהט מתאים לי!" הבטתי סביב זה היה תא מאסר עשוי מעץ והסורגים נעשו בעזרת עצי במבוק עבים שמקורם מסין, "מעניין אם." קמתי וניגשתי לסורגים "אפשר." לחשתי ונגעתי באחד מהם. "אי!" צרחתי היד שלי צרבה והסורג השמיע קול תסיסה, "אתה בסדר?" שאלה אינגווה "בערך." מלמלתי "מה זה." "תתייחס לזה כלחש דוחה לוחמי אופל." אמרה אינגווה "אני מאמינה שאנחנו בארמון השושנים. זה ארמון שננטש במלחמה הלבנה, פה הקימו תאי מאסר ללוחמי אופל." בחנתי את הסורגים ולחשתי "יש פה איזה טריק." אינגווה התיישבה חזרה בקומה ואמרה "יש לך את כל הזמן שבעולם."
"אני מאוכזב." מלמל רומונוב "אתה יודע מאוכזב וכועס הם די דומים." אמר רוב בזעם, "מה זה משנה אני שניהם! בשם הגיהנום המקולל איך נתתם לו לחטוף את סקארטו וגם את הבת של הקיסר!" "הקיסר מגיע עוד כמה דקות." אמר באזיוס "הערה צדדית." הוא מלמל כשרוב ורומונוב הביטו בו, רוב חזר עם ג'ף לביתו של רומונוב, הקיסר ליווה את האלפים חזרה אל בתיהם מחשש לעוד התקפה, רוב חזר אל קבלת הפנים הכועסת של רומונוב, גנרל בלנקו והמושיטו כבר הגיעו לבית והסתגרו בחדר של רומונוב רוב ורומונוב חיכו בחדרה של ילדת-הזאב. "אז מה קרה בדיוק?" שאל רומונב בפעם העשירית רוב פלא אנחת יאוש וטמן את ראשו בידיו, "תרשה לי להסביר מלמל ג'ף שעדיין היה המום מפיצוץ התותח "יצא בחורצ'יק צל מהרצפה ורצה לקחת את סקופ, אינגווה גם הייתה בתפריט וסקופ ניסה להרחיק אותה אבל שניהם נילקחו כי אינגווה העדיפה להיחטף עם גבר חלומותיה, עד כאן אני מדוייק?" הוא שאל את רוב, "אלוקים." נאנח רוב "למה לא חזרתי אל הבית של האלפים." לפתע נכנס לחדר הקיסר פובוס ג'ף קם בדיוק כמו רומונוב רוב ניסה אף הוא לקום אך נפל מכיסאו "רוב ג'ף." אמר הקיסר בנועם. "כנסו לחדר של רומונוב עכשיו." הוא פקד "רומונוב צור קשר עם ליגת הצללים אמור לנציגיהם להתייצב פה מיד, אתה באזיוס תזעיק לפה את הנזיר, אני צריך את כל מי שמסוגל למסור לי מידע." באזיוס ורומונוב הנהנו ויצאו מחדר "בואו." אמר הקיסר, רוב וג'ף פנו לקום ותוך שניות נעמדו בחדר, הקיסר נעמד במרכזו ולחש "אני רוצה לדעת מה קרה שם בדיוק." רוב הביט בג'ף, ג'ף הנהן ורוב החל לספר את מה שקרה שם, החל מחילוץ חצוי הטיטאן, וכלה בהיעלמותו של איש הצללים, "אז מה שקרה," אמר הקיסר לעצמו "הם הגיעו גם לפה." רוב החליף מבט שואל עם ג'ף, "אל תגידו כלום על מה שאתם רואים עכשיו." פקד הקיסר והושיט את ידו, ערפל שחור הגיח מתוך ידו, הוא החל לאפוף את החדר, "מה שאני מתכוון לעשות." אמר הקיסר "לאתר את מקור הקסם." מהערפל נוצר חומה סביבם והקיסר נקש בידו, ברקים החלו להופיע בתוך הערפל משמיעים הד רעמים עמום, הקיסר הביט בערפל ושאל "איפה הבנק היה בדיוק?" "ברובע שליד הפניה לעיר העליונה," ענה ג'ף "עברתי על המפות." הקיסר הנהן והביט בריכוז בערפל, הוא התערבל על הרצפה ולאט לאט נוצרה צורה מזערית של הבנק ושל החלק של הרובע שבו הבנק ניצב, "וואו." אמר רוב בהתפעלות, "קסם שחזור," אמר הקיסר "נומרוס לימד אותי את זה." "סליחה כבודו?" שאל ג'ף "אבל כבודו זימן את נציגי ליגת הצללים כדי לוודא מה קרה." "ו…..?" שאל הקיסר "אז למה כבודו בודק בעצמו?" הקיסר חייך ואמר "אם אתה רוצה לוודא שלא משקרים לך אז תבדוק בעצמך, אני היום אבחן את ליגת הצללים. אחת ולתמיד," הוא הביט בדימוי הבנק עשוי הערפל ולחש, "אז זה הקסם שבוצע." הקיסר הניף את ידו בדיוק כשרומונוב דפק על הדלת והכניס את ראשו "נציגי ליגת הצללים פה, הוד מלכותך." הקיסר חייך בניצחון ופנה לעבר הדלת, הוא פתח אותה בתנופה, והביט בקוסמים, אלו היו אותם אנשים שנפגשו עם סקופ ועם רוב ואינגווה בבית האופרה, "הוד מלכותו הזעיק אותנו בשעה כה מוזרה, ראשי הליגה מעוניינים לדעת למה." הקיסר פנה אל הכיסא הגדול בחדר ולחש, "לפני אלפיים שנה בערך הקמתי את הקיסרות האפלה ממנה נוסד מסדר האופל וממנה נוסד מחנה הטיטאנים, לא רק זה אני איחדתי את השבטים, אני איחדתי את כל בתי האצילות ברוסיה לטובתי במהלך כיבושיו של ג'ינג'יס חאן, אני אישרתי את תקומתה של אורדת הזהב, אני עמלתי רבות למען לטחמי אופל וגם הקמתי את ליגת הצללים שהיא הקדומה ביותר מבין אסכולות לימודי האופל, ובמה אני מתוגמל?" שום תגובה לא נשמעה, נציגי הליגה היו פעורי פה "מה אני מקבל?!" צעק הקיסר ועיניו הבזיקו באדום, "כלום." הוא נהם, רומונוב בלנקו והיטו נראו מבוהלים, "כלום מלבד בגידה והפקרה," הקיסר הביט בנציגי הליגה במבט חודר "לפני הצהריים הופיע צל ולכד שניים מאנשי, אחת מהם היא ביתי, אני דורש לדעת מה המיקום שממנו נוצר הקסם, ומכיוון שליגת הצללים היא המומחית ביותר להבנת קסמי צללים אני דורש מידע ואני דורש אותו כרגע!" הניציגים גימגמו משהו על להתייעץ עם ראשי הליגה והקיסר הצביע לעבר חדרה של אינגווה "עשו את זה בחדרה של ביתי, עשו זאת במקומה של היקרה לליבי." הנציגים מעדו כשפנו לעבר החדר, "ובכן." מלמל הגנרל בלנקו "מה המסקנות?" השאלה הופנתה ככל הנראה לקיסר, מכיוון שהוא הסתובב אל בלנקו ולחש "אין מסקנות, הם ישפטו לנוכח האמת, ורק האמת." היטו רכן מעט ולחש "שאתן הוראה לשינאבו לבדוק את הרובעים העויינים בקיסרות, הרשה לי להבטיח כבוד מלכותו ששום כפר לא יישאר על כנו ושום בית ישאר שלם." הקיסר הביט בהיטו ולחש "אני חש שהם לא בקיסרות, הקיסרות היא כמו גופי ואני יודע מתי נוכחות זרה נכנסת בגופי." היטו לא השיב וחזר למקומו, נציגי הליגה חזרו מהחדר והראשון אמר "ליגת הצללים טוענת כי אינה יודעת שום דבר על קסם צללים או על כל קסם שנעשה בבנק ההוא." הקיסר חייך וקם "האם אי פעם שמעתם על קסם הערפילוע?" הנציגים החווירו והראשון לחש "לא! הוד מלכותך אנו רק שליחים!" הקיסר לא הקשיב והמשיך להסביר "אתה יוצר קסם שבולע כל דבר שאליו אתה מכוון אותו, אתה חייב להיות עדין עם הקסם כדי לא ליצור מערבולת חזקה מידי ואתה גם חייב לדעת לשלוט בה, הנה העניין, הכו בי בכל קסם שיעלה על דעתכם! נצחו אותי ותוכלו לצאת מכאן." השניים הביטו זה בזה בפחד והקיסר לחש "עכשיו." השניים צרחו ואחד שלח אלומת אור ירוקה לעבר הקיסר, השני שילח פרץ להבות סגולות מידו, הקיסר לא מיצמץ כשהושיט את ידו והסיט הצידה את שני הקסמים ממסלולם אלומת האור פגעה בקיר שליד רוב וזה החל לזהור באור ירוק, הלהבות הסגולות פגעו בוילונות ואלו החלו לבעור, הקיסר הביט בוילון וכיבה בעיניו את הלהבות, הוא הביט בשני הקוסמים ולחש "תורי." ערפל שחור משחור החל לאפוף אותם אחד מהם החל לצרוח והשני צעק "רחמים! רחמים כבודו!" הערפל החל לכסות את רגליהם, והם החלו לצרוח מייסורים, עם כיסוי הערפל את כל גופם נשתתקו צרחותיהם והערפל התפוגג לא מותיר זכר לקוסמים. "וואו." לחש ג'ף "וואו." לחש רוב בתשובה "יהי זה לקח לליגת הצללים, יהי זה לקח לכל השקרנים!" הוא חזר לעבר חדרו של רומונוב וטרק את הדלתות, נשתררה דממה בחדר ורומונוב צעק בזעם "ומי ישלם על הוילון המזורגג!"