בין אומה שנפלה לאומה שקמה פרק 15-בעיה רפואית

רומונוב יצא מהחדר אולי כדי לדווח לקיסר או סתם לשתות תה, נומרוס הביט בילדה בשקט ושאל "איך את יודעת שזה היה ערפד?" הילדה השתעלה ואינגווה ליטפה את שערה ולחשה "תנשמי לאט." היא לחשה, "הוא רכן מעלי." היא אמרה לאחר שהסדירה את נשימתה, "הוא כיוון אלי את הנשק ואמר שזה יסמל את המאבק המחודש בין אנשי הזאב לבין הערפדים."
"המאבק הזה נולד בקיסרות." אמרתי "והוא ככל הנראה יישאר בקיסרות."
"הוא אמר לי שיחול מאבק חדש בנציגויות של הקיסרות לא משנה איפה שהם." המשיכה הילדה, הבטתי בנומרוס בדאגה, "המון מדינות נולדות כיום." אמרתי "ארצות הברית, צרפת במהפכה הפולנים רבים על מדינה.. אז באיזה מדינה חל מאבק בין אנשי-זאב וערפדים חוץ מהקיסרות?" נומרוס שקע בהרהורים, "אני הייתי מציעה שכדאי שיפקחו עין על הערפדים פה."
"ערפדים יש בלונדון." אמר נומרוס "אבל אין פה בכלל אנשי אבל הלהקה היחידה בכל אנגליה סקוטלנד ווילס נמצאת סמוך ללוך נס."
"אגם." עניתי לאינגווה שהביטה בי בשאלה, "אז למה רוב אמר שהקיסר נפגש עם ראש הלהקה של לונדון."
"הטעיה." ענה נומרוס "הקיסר רוצה לראות מה התגובה ברחובות." הבטתי בילדת-הזאב ושאלתי "ומה יהיה איתה?" נומרוס שחייך אל הילדה ענה "הכל תלוי במזל." תשובה די רגילה בשביל נומרוס. "אני אהיה בסדר." לחשה הילדה "רק תמצאו את הערפד שהרג את אחי."
"רק שאלה אחרונה." אמרתי ונומרוס הביט בי "בבקשה." הוא אמר "מי הילדה הזו."
"זה שאלה די קלה." אמר רומונוב שנכנס לחדר, כמה זמן עבר? הוא נתן בידו של נומרוס מגילה וענה במקומו "אנחנו לא בטוחים מי היא ואני יודע שהיא איבדה את הזיכרון, כי נוסף על אגן הירכיים השבור שלה היא קיבלה מכה בראש, אני צודק?" הוא הפנה את מילותיו האחרונות אל הילדה "צודק." היא לחשה "המנוול גם הכה אותי בראש."
"נשמור קללות לאחר כך מתוקה." אמר רומונוב ששלף מבחנה קטנה מכיסו, "קח נומרוס, לקח לי כמה זמן כדי להשיג את זה מגובלין זקן." לא שאלתי מה זה לא העזתי לשאול, אפילו אינגווה שתקה והביטה במבחנה, "אין סיבה להיבהל." אמר רומונוב מבלי להביט בנו "זה רק תמריץ להרצת סידן בגוף."
"באמת?" שאלתי לאחר בליעת רוק "מה פתאום!" אמר רומונוב והביט בנו בזעם "אשלגן לא יעזור לאחות את האגן והדימום מחלחל אל תוך האזור הפצוע!"
"אז….אז….זה…" גמגמה אינגווה "דם ערפדים נסיכה." ענה רומונוב בחיוך מזוויע "זה התרופה היחידה לאורחת שלנו."
"ערבוב דם של ערפדים ואנשי זאב אסור על פי חוקי הרפובליקה והקיסרות אם הקיסר…."
"מר סקארטו הקיסר יודע מכך." אמר רומונוב בקוצר רוח "הגם שזה יסכן את חייה אבל נשארו לה ארבעים ושמונה שעות לחיות, היא צעירה והאיחוי המתרחש בגופם של אנשי הזאב לוקח לה זמן רב רק אצל ערפדים צעירים התהליך חל בזמן קצר." שכחתי להזכיר לכם שהקיסר גילה ששתיית כמות גדולה של דם ערפדים או הזרקתו לעורק הראשי גורם לשינויים בגופו של כל היצור שהופכות אותו לכמעט ערפד הקיסר חוקק חוק בקיסרות כי כל מי שיעשה כך יוצא להורג, זה קרה בעקבות חבורת מכשפים שרצו להיות עוצמתיים יותר מכפי שהם היו, הדם שהם הזריקו שיבש את דעתם והם יצאו למסע הרג בהל-נאסיום עיר השדות בקיסרות, הקיסר צד את כולם והרג אחד אחד במו ידיו, הרבה ציירים הנציחו את האירועים הללו בציורים שנתלו הכל ארמונות ערי הקיסרות, "אני חושב שתיתן לה עוד יום." אמרתי לרומונוב "מה אומר לך שהיא לא תצא מדעתה?"
"תסתכל עליה מר סקארטו." אמר רומונוב, הבטתי בילדת-הזאב היא הביטה בשנינו בפנים קפואות אינגווה עדיין ישבה לידה ואחזה בידיה היא נראתה בהחלט משותקת מרוב פחד, "מה אתה רואה?" שאל רומונוב, "ילדת זאב תמימה שרוצה לחיות כמו ילדה רגילה." עניתי בעוז, לרוב איש לא העיז להתווכח עם רומונוב, "טעות! אני רואה מת שוכב במיטה שלי רק חסר ארון קבורה במקום שמיכות נוצות האווז הללו, לא רק שבית רומונוב הרחיק מתים מהמיטות שלהם זה מביא מזל רע ואת המוות." הוא אמר "אני לוחם אופל שלא רק לוקח חיים סקארטו אני רוצה להפיח חיים אז זוז מדרכי." הבטתי בנומרוס ולחשתי "זה לא אמור להיות כך." נומרוס הנהן ואמר "אני יודע דייב אבל היא מאבדת כוחות, זה לא נראה לעין אבל הדימום הפנימי מזהם את כל המערכת החיסונית שלה ואם לא נטפל בזה….."
"אני אמות." לחשה הילדה "את לא." אמרה אינגווה "זה למה הם קראו לשנינו אינגווה." אמרתי לה "הם רוצים שרק אנחנו נדע מזה."
"אמרתי לך לא להביא אותו היטו!" שאג רומונוב על היטו, הוא צועק על המושיטו! "דע את מקומך." אמר היטו את שלושת המילים שהשתיקו את רומונוב, היה זה המוטו של השינאבו המשטרה החשאית הפנימית והעולמית של קיסרות האופל. "הקיסר הורה לי בפירוש לומר את הדברים הבאים: הקיסר הורה לי להכניס את הנסיכה ואת סקארטו. שנית, הקיסר אומר לבצע את ההזרקה כשהוא יגיע חד משמעית, לחכות לקיסר!" הוא ליטף את שפמו הקצר וירד אל הזקנקן שלו העניים המקועקעות מתחת לעיניו האמתיות התכווצו כשהוא חייך "אז מה אמרת רומונוב?" רומונוב התיישב על הכיסא שליד שידת הכתיבה שלו, "לא כלום." הוא ענה בזעם "תסלחו לי זה הלחץ של הימים האחרונים שעושה לי את זה." היה ברור שהוא לא מתכוון למה שהוא אומר אבל זה רומונוב מי מסוגל להתווכח איתו "אז הדיון הזה פנימי?" שאלתי את היטו "גם אתה דע את מקומך סקורפיוס, זה לא משחק הילדה עומדת למות…."
"סליחה על ההפרעה אבל אף אחד לא שאל את דעתו של נוכח אחד פה." אמר הקיסר שבדיוק נכנס לחדר, היטו הביט בהפתעה "סליחה הוד מעלתך… לא ידעתי שתגיע כזה מוקדם ולא הספקתי לשאול את כבודו…."
"לא אותי היטו!" אמר הקיסר בזעם פרוותו החומה-בהירה הבריקה מעט כאילו הוא עבר מקלחת, הוא ליטף את שערו המתולתל והארוך במעט, "אתה או סקורפיוס שאלתם את הילדה? הא רומונוב?" הקיסר הביט ברמונוב שמישש את שערו שוב ושוב, "מה את אומרת?" שאל הקיסר את הילדה היא שלפה את ידה מתוך ידיה של אינגווה והניחה אותה על ידה השניה, "אני חוששת מהטיפול הזה," היא הודתה, "אבל אם זה יעזור לי להשיג נקמה אני רוצה לעשות את זה." הקיסר הביט בכולנו ואמר "את זה הייתם צריכים לעשות ראשון, אתם לוחמי אופל למען השם! אתם לוקחים חיים בלי לשאול אבל כדי להציל חיים לפעמים צריך לברר איך לעשות את זה בצורה הטובה יותר." הקיסר הביט בנומרוס והנהן נומרוס הוציא את המבחנה ואת המזרק.