בין אומה שנפלה לאומה שקמה פרק 12 הקיסר מגייס אויבים מלידה

הבטתי באלפים ובערפדים, הם החליפו מבטי שנאה יוקדים. "אפשר להבין למה אנחנו יושבים כך?" שאל דנוויל בשקט, כולנו ישבנו בטרקלין המפואר של רומונוב, האלפים ישבו על ספה של שלושה והערפדים ישבו מולם, המאסטרים כמו הקיסר ורומונוב ישבו על הכיסאות שהוצמדו לשולחן וכעת היו מול האח, רוב, ג'ף, אינגווה ואני עמדנו ליד המאסטרים, באזיוס עמד בדממה בפתח הטרקלין מאיים ומחריד כאחד. "קודם כל תרגעו." אמר הקיסר, "איך נרגע כשיש שניים מבני מיננו שבגדו בנו?" אמר דנוויל "אתה מדבר עם הקיסר." העיר רומונוב. "אלף סליחות הוד מלכותך." אמר דנוויל ."בבקשה המשך." הקיסר הביט בשקט בכולם והמשיך, "קודם כל המצב בקיסרות האופל דורש מאיתנו לאחד שורות לא משנה מה הם ההבדלים." הוא הביט בערפדים בשקט והמשיך "יש אויבים רבים בקיסרות ומחוצה לה חלקם גם נמצאים פה, אבל זה לא אתם אני צריך את העזרה של כולם." הקיסר קם ממקומו ונעמד מול האח כשפניו אל הנוכחים בחדר. "יש דיבורים על קנוניה בתוך השורות של המפלגה הקומוניסטית, אני לא יודע מה היא ואני לא יודע איך היא תתרחש. אבל אני צריך את העזרה של כולכם."
"והוד מלכותו מוכן לשתף פעולה עם בני התועבות האלה." שאל הערפד הכומר. "העלבות לא יתקבלו בברכה." ענה הקיסר בקור רוח, "אני לא אספתי את האלפים והערפדים על מנת לראות אותם רבים, אני מציע לכם עבודה בשכר פשוט וקל אני וידידי רומונוב נשלם לכם, אפילו כפול אם זה מה שיהיה דרוש." לורד קינגוונד חייך ולחש "אם כן כבוד הקיסר יהיה לי לעונג לעשות עסקים עם הקיסרות, אבל!" הוא קטע את רוב שעמד לומר משהו, "צורת התשלום לי תצטרך להיות שונה."
"ומה זאת אומרת." שאל נומרוס בזעף, "זאת אומרת שאני רוצה שישלמו לי באופן אחר ולא בכסף." אמר לורד קינגוונד, "צורת התשלום שאני אעדיף תהיה שליטה מלאה בלוטוס." אנשים שלא מהקיסרות יחשבו שלורד קיגוונד רוצה לשלוט על פרח כלשהו מהמיתולוגיה היוונית, אך לא "הלוטוס" היה התאחדות אדירה של ערפדים שחיו בקיסרות הם סחרו באופיום ועשו צרות לקיסר בניסיון להיפטר מהסם המחריד שהשתלט על סין על ידי מלחמה מחרידה, "אתה מציע לי לתת לך שליטה על חבית אפר שריפה?" שאל הקיסר בטון שקט אך מאיים שהלחיץ אפילו את נומרוס, "אני לא חושב שהקיסר שוקל את זה ברצינות." העיר רומונוב בשקט, "חבל." אמר לורד קינגוונד בצער מדומה "חוששני שזה יהיה בלתי אפשרי לעזור לכם."
"אתה לא עוזר לי." אמר הקיסר בשקט, "אתה עוזר לאחיך בקיסרות." הוא הינהן להיטו, יושב ראש השינאבו שלף מעטפה והעביר אל רומונוב, רומונוב לקח את המעטפה ובקור רוח פתח אותה הוא שלף את המכתב מתוכה והחל להקריא "פרוטוקול של המפלגה הקומוניסטית בממלכה הבריטית:…אני אדלג על הבירבורים." הוא אמר באגביות "דברי סגן מזכ"ל המפלגה סר הורישיו קווינסטון, הוא מכנה אלפים כחלאת כל היצורים, ואת הערפדים כגזע נכחד וגם…." הוא פלט מילים גסות המתארות יחסים בלתי הולמים בין אלפים ערפדים ובנות אדם." לורד קינגוונד נראה זועם, "איך זה נוגע לי?" הוא שאל, "כידוע לך מלכים לא תמיד מולכים." ענה הקיסר "אולי ימי קרובים ואולי לא אבל אנשי המפלגה שוכרים אנשים בקיסרות כדי שיתפסו את הכס השחור מה שיסיים את עידן הערפדים בקיסרות." היטו לקח מידו של רומונוב את המכתב והכניס אותו לכיס המעיל, הערפדים הביטו במנהיגם וכמו כן האלפים, לורד קינגוונד קם ולחש "אם נגזר עלי כך לא אכפת לי, אעשה זאת למען אנשי ובני עמי." יכולתי לדעת שהאלפים עדיין חושבים על מה לומר, בחנתי לרגע את מנהיגם דנוויל, הוא נראה לחוץ מעט אך עדיין מרשים, "אני מסכים לתנאים האלה." אמר דנוויל, "אך אני דורש דבר אחד מהקיסר פובוס."
"ומה זה." שאל הקיסר הוא נראה חושש מעט, "שתחזיר אותי הביתה." ענה דנוויל, "אבל הפעם שלא ירדפו אחרי."
"תנאי אחד היא גם כן בקשתי." אמר קינגוונד ואני ליטפתי את מקל ההליכה שלי בהיסח הדעת. "נו?" שאל הקיסר בקוצר רוח, "שתשקול את הבקשה שלי לגבי אחי הערפדים." ענה לורד קינגוונד. "לשנניכם אני לא יכול להבטיח שאכן אקיים את התנאים הללו." אמר הקיסר וליטף את שערו מחליק אותו לאחור תוך כדי, "אני לא אתחייב," הוא המשיך "אך אל תראו את זה כאילו שללתי את התנאים." הקיסר פובוס מעולם לא התחייב לדברים בהם הוא לא יכל לעמוד, ידעתי זאת לבד זה היה קוד ההתנהגות שלו. "אני אתמוך בך." אמר דנוויל "ויהי מה."
"רק תשקול את בקשתי." אמר לורד קינגוונד כשכולם הביטו בו, "הוא ממש לא מוכן לוותר על החברים שלו." לחשה לי אינגווה, האם דמיינתי או שהיא הדיפה ריח חזק של אורנים? רומונוב שמחא כף שאל "אולי תרצו לחכות לארוחת ערב?"
"אני חושש שלא כבודו." ענה קינגוונד והסביר "אני נקרא לעוד מועצה אך אני זמין בכל מקום, פשוט אמור לערפד שאתה מחפש אותי ואני אגיע."
"תקשורת טובה תהיה יתרון מצויין נגד המפלגה." ציין בלנקו "אעמיד את משאבי בני מיני ברגע שאוכל הו קיסר נעלה." אמר הערפד והם התלוו אחרי רומונוב לעבר הדלת. "שיחה קשה." הודה הקיסר בשקט, הוא עדיין ישב במקומו כשנומרוס ובלנקו לידו, "חשבתי שבני הלילה הם היצורים היחידים, שפה, ומסתבר שטעיתי."
"מדוע?" שאלתי הקיסר הרים את ראשו בהפתעה ולחש "שולט פה עוד כח של יצורי קסם רובם נכחדו מקיסרות אך רבים מבני מינם חיים בארצות הברית של אמריקה בעיקר בדרומה."
"ומי הם?" שאל רוב, לפני שהקיסר הספיק לענות נשמע קולו של רומונוב "מברק!" הוא נכנס לחדר בצעדים איטיים וקרא "המרגלים של היטו בגדה הקרובה של התמזה מדווחים כי שני גופות אנשי זאב נמצאו במחסן תחמושת."
"אנשי זאב?" שאלתי, "בלונדון?" שאלה אינגווה, "אכן." מלמל הקיסר.