בין אומה שנפלה לאומה שקמה פרק 10-מפגש הערפדים

ג'וקר 03/09/2013 557 צפיות אין תגובות

יכולתי להרגיש את הלחי של אינגווה על שלי, אבל זה כעת לא הטריד אותי, הערפדים בחנו אותנו כאילו היינו תצוגת תחפושות במרדי-גרא, הנהנתי לרוב ולג'ף וראיתי כיצד הם לופתים את מקלות ההליכה שלהם, "אין צורך להילחץ." אמר ראש החבורה. "ולמה לא מר…."
"קינגוונד." ענה הערפד לשאלתי, "הרוזן קינגוונד."
"הרוזן?" שאלה אינגווה, הובכתי כשאחד הערפדים בחן את הידיים שלה שאחזו בחוזקה בשלי. "יש לו קשרים בארמון." אמר רוב, "אפשר לראות את זה לפי הטבעת בעלת החותם המלכותי."
"יפה שהבחנתה בה." אמר הרוזן קינגוונד. "אני רואה שאתה בלש מקצוען."
"אני גם יודע שאתה מחזיק עליך אקדח." אמר רוב בחיוך מתעלם ממחמאתו של קינגוונד, "למעשה כל אחד מחזיק עליכם אקדח," הערפדים הביטו זה בזה וקינגוונד חייך ואמר "אמת כבוד הקיסר אנו חשים מאויימים לנוכח.." הוא ספר אותנו בעיניו "שמונה לוחמי אופל מאומנים."
"ולוחמת אופל!" אמרה אינגווה בכעס. "הנח להם לורד קינגוונד." אמר אחד הערפדים והבחנתי שזו ערפדית לבושה בבגדי גבר. "יפה יפה." אמר רוב "היו לי ספקות לגבייך אבל בחרתי שלא לשטוח אותם בפני הקיסר"
"אתה מכיר אותה רוב?" שאל היטו בשקט. "הו כן כבוד המושיטו." אמר רוב באדישות הכל כך לא אופיינית לו. "פגשתי אותה באחד מבתי המרזח של לונדון התחתית." כוונתו הייתה לעיר שבנו שדים, ערפדים ודומיהם בתוך תעלות הביוב של לונדון. "ו…" שאל מאסטר נומרוס בחשד, "בואו נאמר שהיא הסתיימה באופן מרגש במיוחד." השיב רוב. "שרץ שכמותך." אמרה הערפדית וצעדה קדימה, קינגוונד עצר אותה ולחש בקול מחוספס "הבה נדבר כידידים, הוד מלכותו הקיסר פובוס נודע כמכניס אורחים חשוב."
"אמת לורד קינגוונד." אמר הקיסר בקולו השקט והאדיש. הספות הריקות שנחו בפינה זזו מאליהן לעבר האח הבוערת, (שהחדר המוסתר בתוכה נסגר בלחיצת כפתור שהוסתר על משענת כיסאו של רומונוב) "התיישבו." אמר הקיסר באדיבות. "רוב תודות הוד מלכותו." אמר קינגוונד, "הרגישו בנוח." אמר רומונוב שקם ממקומו, "אני אדאג לשתייה." הוא לחש לקיסר ויצא מהחדר, "הרשו לי להציג את חבריי." אמר לורד קינגוונד והצביע על ערפד חמוץ פנים לבוש בגלימת כומר ובבגדים דומים עיניו היו תכולות ושערו חום כהה, "זה ידידי יחזקאל בלינפנטו, הוא היה כומר במקצועו עד שידידיו נטשו אותו גוסס אל מול הערפד הידוע לשימצא לורד חוסה עימנואל, האם כבודו הכיר אותו?" הוא שאל באגביות את הקיסר פובוס, "הכרתי." אמר הקיסר בקרירות, "כן אני הוצאתי אותו להורג." אמר היטו, "בנוכחות הקיסר." הוא הוסיף כשנומרוס הביט בו בזעם. הערפדים נראו מבוהלים מעט, זה עודד אותי ידי עברו מידיה של אינגווה אל שערה הזהוב. "בכל מקרה." אמר קינגוונד והצביע על הערפדית שישבה לידו, היא היתה שחורת שיער ואפורת עיניים לבושה בבגדי גבר, "זו סוזי לו, היא כמעט נהרגה על ידי חבורת קתולים בשל היותה פרוטסטנטית." הבטתי בה והשתאיתי ליופייה "יחסית לערפדית היא נראית לא רע." אמרתי בלחש לאינגווה "היא שמעה את זה." הבטתי בה והיא אכן הביטה בי בזעף, "שני הג'נטלמנים הבאים הם התאומים לבית וונדריל." כל היושבים הביטו בזוג ערפדים לבושים כמו ידידיהם לורד קינגוונד, שיערם היה זהוב אך אוזניהם היו מחודדות בקצוות ועיניהם היו מקושתות בדיוק כמו אינגווה. "הרבה זמן עבר מאז שראיתי ערפדים אלפים." אמר הקיסר באדישות, "אני לא מופתע לראות שתופעת התערפדות אצל אלפים עדיין נמשכת. "בדיוק כך." אמר הראשון עיניו היו ירוקות ומבטו רצחני כשל טורף הניצב בפני ציד חסר אונים. "אתה שחטתה רבים ממנו במלחמתך באלפים."
"ואיני מתחרט על כך בין כלאיים שכמותך." ענה הקיסר מה שהצית זעם בין שורות הערפדים "חזור בך." נהם האלף השני שעיניו היו אדומות. כדם "ולמה לי?" שאל הקיסר אתם הפצתם את מחלת ההתערפדות בין חיילי, האיך אקצור את המחלה בלא לגדוע אותה מהשורש."
"הבה נשים את חילוקי הדיעות מאחורינו." הציע קינגוונד "אני רוצה לדבר עם הקיסר בעניין חברי המפלגה הסוררים."
"בדיוק כך." אמר גנרל בלנקו "הקיסר מבקש למצוא את מקומות המסתור שלהם."
"בדרכי לכאן חפתי על פני חמש מקומות." אמרה סוזי לו ואני הזדקפתי מיד. "איפה הם?" שאל רוב שהזדקף אף הוא "הרגע לוחם אופל." אמרה סוזי במתק שפתיים הלורד עדיין לא אישר אם מותר לי לגלות אותם." כולנו הבטנו בלורד קינגוונד שחייך ולחש "הבה נפתח בתשלום." הקיסר פובוס שלף מכיסו שק תפוח של מטבעות זהב. הוא נחת בחבטה מצלצלת על השולחן הקטנטן שבאמצע החדר. "ראה זו כמקדמה." הערפד חייך והרים את כוס היין שדמיטרי רומונוב נתן בידו, "שנתחיל?" הוא שאל בחיוך.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך