פרק: "ארבעת המלכים"- ראשית הכתרים כולם.

תחילה היתה אדמה. אפלה בתוך אי-קיום: תהום. האוויר נסוב. תפארת גלופה בממלכת השמים: אלמוות. ראשית היה הגשם. מטאמורפוזיס קדום, גלום מתוך האש: כתר-מלכות חדור חושניות.

חדירה, דמעה, נפילה חסינה דרושה לקונסטלציה בפלנטת עקרב. מבואת "ארבעת המלכים" מזדקרת במסירות אחד למען כולו. מעצמה מוזיקלית "נורמדנטינוס" שוכנת הרחק ממעל, במרכז הרקיע "היכל האש".

עידן יצוק הוא שביל העיטם, נקוב ונשגב, נצוץ וניצת, כנשר צחור במעוף החול-מתבוסס כעפר ואפר בחרוכה אחת: לידה וגבורה. הריסות אודם האדון אטומות ומתקלחות אך מצמררות. חורצות את הסדקים.

הצמאון צורב ושוטט את עורקיי האם, משוועת היא לחוש מגע אנושי שוב- אך לשווא. נמסר לה כי עליה להתמסר. וכך, היא מצלצלת בצביון חדש: מטאמורפוזה צורנית לצד שלוש מלכויות נוספות: שור, תאומים וקשת.

המשך יבוא.