אינויאשה – פרק 2 (חלק ב')
שכבתי ברצפה על סדין ישן כשעליי שמיכה כחולה ענקית וישנה בבית של קאדה.. ליד האש הבוערת היה לי קשה להירדם.
זה כבר שני ימים מאז שהגעתי לכאן, סבא.. אמא.. סוטה.. הם בטח דואגים לי!
אני חייבת למצוא דרך לחזור הביתה.. עצמתי את עיניי ונרדמתי..
הבוקר הגיע, הלכתי לכיוון היער של אינויאשה, והבאר היבשה אני הגעתי משם אז אולי שמה אני אמצע רמז איך לחזור הביתה.
הגעתי לבאר אחרי הליכה ממושכת..
שמעתי קולות מעליי, אנשים שנראו כמו שודדים קפצו מסביבי, וחסמו את פי בחוזקה..
הם לקחו אותי לבקתה המתיישנת שלהם, וזרקו אותי על הרצפה, איי..
"בוס" אחד מהם צעק.. "אני הבאתי אותה.. בדיוק כמו שביקשת."
"באמת יש לה בגדים מוזרים" צחק אחר.. "מה זה הדבר המוזר הזה.." הוא הרים את חצאית הביצפר הירוקה שלי, מה הוא עושה?
קמתי מהם במהירות כשיידי קשורות מאחורי גבי "אל תגע בי!!!" צרחתי עליו..
"למה את מתלבשת ככה? הבאת את זה עצמך!!" צחק אחד..
"רוצה להתחתן איתי?!" שאל מישהו אחר, הם החלו סוגרים עלי.
"מי אתם?" צרחתי עליהם, שיתנו לי ללכת מפה..
"תביאי לי את האבן…" שמעתי קול עמוק מהפינה מדבר..
הסתובבתי לעבר הקול וראיתי אדם ענק ומפחיד..
הוא קם אליי באיטיות והוציא את חרבו, שניים מאנשיו תפסו אותי כדי שאני לא אוכל לברוח..
"בוס" אמר אחד מהם "תחתוך אותה במכה אחת!!"
"עזבו אותי.." צרחתי כשהחרב שלו הונפה בכיווני..
"תתחילי להתפלל" החרב נחתה, עצמתי את עיני בחוזקה וחיכיתי לכאב שלא הגיע.. הוא חתך את אחד האנשים שתפסו אותי.
כל האנשים כולל אני ברחנו לצד, כשהוא הניף את החרב בשנית לכיוונינו.
"בוס, מה אתה עושה" גמגם אחד מהם בפחד.. הם תפסו אותי בכוח והובילו אותי אליו "אותה אתה רוצה להרוג.. לא אותנו.."
"משהו לא בסדר עם הבוס שלכם" צרחתי לעברם , הם הפסיקו לדחוף אותי בכיוונו.. "תעצרו או שאתם תהיו הבאים בתור"
ההר אדם הניף את חרבו שוב אלינו, כולנו ברחנו, אני רצתי מתחת לרגליו.
שמישהו יסביר לי למה אני צריכה לעבור את כל זה… למה דווקא אני??!
כולם ניסו לברוח אל עבר היציאה, אך הוא חתך את העמודים בבקתה והם נפלו וחסמו אותה וזה נפל על אחד האנשים..
"אתה בסדר?" שאלתי אותו, הרמתי אותו ותמכתי בו, היציאה חסומה!!
"תביא לי את האבן.." אמר לי.
אם אני יביא לו את האבן הוא יפסיק לרדוף אחרי, אבל אני צריכה לשמור עליה… אבל למה דווקא אני?
הלכתי לצד לאט, הוא המשיך להתבונן בי, שמתי לב שככל שאני הולכת באים כל האנשים מאחוריי.. הם חושבים שאני יכולה להגן עליהם?!
הוא הניף את חרבו שוב לעברנו, כולנו ברחנו במהירות והוא נתקע בקיר שהיה מאחורינו.
אני יודעת מה לעשות.. זרקתי את האבן לעבר היציאה החסומה והיא עפה מחוץ לבקתה, הראש של ההר אדם עקב אחרי האבן..
"היי כולכם" פניתי אל האנשים שהיו שם "תדחפו את הקיר".. הם צייתו לי והלכו לדחוף את הקיר ביחד.
"בוס!! " קרא לי אחד "זה לא נשבר.."
"אני לא הבוס שלכם" צרחתי אליו.. מאחוריי הגיע ההר אדם, והניף את חרבו בכיווני, אני לא אצליח לברוח, אני עומדת למות.
עצמתי את עיניי בחוזקה מחכה לחבטה שתגיע..
שמעתי את הקול של ניפוץ הברזל.. החרב נשברה..
פקחתי את עיני! אינויאשה.. הוא הציל אותי!
הוא חבט בהר אדם עם ידיו ורגליו.. עד שההוא נפל על הרצפה מעולף.. איזה מזל שהוא הגיע.
כל האנשים ברחו לעבר החור שאינויאשה עשה בקיר כשהוא נכנס..
"בוס" קרא לי אחד מהם "אנחנו יוצאים,תודה.."
"באת להציל אותי?" שאלתי את אינויאשה.
"זה בטוח? האבן בטוחה?" אממ… מה אני אומרת לו, הוא קלט את המבט המשתאה שלי..
"האבן בטוחה?!!" צרח עליי.
הענק קם שוב.
"מה זה הריח הזה?" שאל וסתם את פיו..
במקום ליבו של הענק היה חור ענקי ומשם יצא עורב בעל שלוש עיניים מפחידות ואדומות..
"מה זה?" שאלתי.
"השד עורב שלט בו, הם לא חזקים בכוחות עצמם, הם משתמשים בגופות כדי להלחם, מגעילים!!" צרח והעיף את ציפורניו לעבר העורב, שעשה חור בגבו של הענק וברח משם.
"היי הוא יוצא החוצה" צרחתי "אינויאשה אתה לא הולך אחריו?"
הוא רק מתח את ידיו באדישות "אני לא הולך אחרי כל שד טיפשי.."
"עכשיו תגידי איפה האבן.." שאל.
עלינו על ההר של הקרשים ביציאה כדי לצאת מהבקתה, "היי!!" צרח, ראינו את האבן בפה של העורב עם שלוש העיניים.
"האבן במקור שלו!!! הכל בגללך" צרח עליי!
"אני לא אמרתי שזה עליי" צרחתי לו בחזרה..
הוא פרץ את הבקתה ורץ במהירות, הוא קרא לי לעקוב אחריו.
הוא נעצר ליד סוס שהיו עליו קשת וחיצים והביא לי אותם, מה אני אמורה לעשות עם זה?
טיפסתי על גבו, והוא קיפץ אחרי העורב..
"נוו תירי עליו" אמר לי
"אתה משוגע?, אני בחיים לא השתמשתי בקשת וחץ" מה הוא רוצה שאני אעשה? אני בקושי יודעת איך מחזיקים את זה.
העורב בלע את האבן לתוכו.
טוב אני אנסה לירות עליו.. אחזתי בחץ וקשת.. "תעשי את זה במכה אחת!!" אמר לי אינויאשה "קיקיו הייתה אלופה בזה.." אבל אני לא קיקיו שיקלוט את זה!!
"אני קגומה" צרחתי עליו..
קיקיו תעזרי לי, אני חייבת את הכוחות שלך… יריתי את החץ!! קדימה!
הוא נפל על הארץ.. אופס!
אינויאשה נפל באכזבה על האדמה.. "אתה לא משקר שהיא הייתה טובה נכון?!" שאלתי אותו
העורב שינה את צורתו וגדל..
"תירי שוב.." אמר לי ורץ אחריו..
ניסיתי אך שוב החץ נפל.. מאיפה אני אמורה לדעת איך יורים ?
אינויאשה עצר ועזב אותי, נפלתי מגבו.. איי
"עכשיו אני יודע בבירור שאין מצב שאת גלגול של קיקיו!!!" צרח עליי והלך לרדוף אחרי העורב שגדל מרגע לרגע, היי, איזה חוצפן הוא.
רצתי לעבר הכפר, העורב הגיע לשם וחטף ילד "אינויאשה תציל את הילד" צרחתי!!
אינויאשה חתך את העורב לחתיכות עם הציפורניים שלו, הילד נפל לנהר הגועש שהעורב עף מעליו..
אינויאשה לא נראה כמתכונן להציל את הילד, אכפת לו רק מהאבן, שלפתי את נעליי וגרביי וקפצתי לתוך המים הגועשים.
מזל שהלכתי לשיעורי שחייה..
תפסתי את הילד ושחיתי לעבר היבשה.. אינויאשה צרח לי שאני אמצא את האבן..
החלטתי להתעלם ממנו, הוא כזה מעצבן!
אמו של הילד הודתה לי על שהצלתי אותו..
העורב יצא שוב מהמים כל החתיכות שלו חזרו אליו, הרגל שלו נשארה על הילד וניסתה לחזור יחד עם הילד לעורב.. אני יודעת מה לעשות..
"אני יכולה את הקשת והחיצים שלך" שאלתי את אחד מבני הכפר שהיו לו קשת וחיצים בידיו.
הוא נתן לי אותם.
חיברתי את הרגל אל החץ… שמעתי את אינויאשה מטיל ספק בזה שאני יגיע לעורב עם החץ, הוא באמת היה רחוק.. אבל אני בטוחה בזה הפעם אני אגיע אליו, בזכות הרגל שמוצמדת לחץ!
החץ פגע ישירות בעורב.. יש!
אלפי אורות ורודים סגולים עפו לכל עבר, מה זה האור המוזר הזה?
"את בטוחה שזה כאן?" שאל אינויאשה, אני והוא חיפשנו את האבן באיזור שנראה לי שהיא נפלה מהעורב.
הראש של העורב לבדו עף לכיווני, אינויאשה התקדם לפניי וחתך אותו, משהו זוהר נפל על הריצפה..
"יכול להיות שזה…?" אני לא מאמינה..
"מה זה ?" שאל אינויאשה.
"חתיכה מאבן ארבע הנשמות.." עניתי לו בפליאה תוך כדי שהרמתי את האבן בידי..
"מה אמרת?" צרח אינויאשה בחוסר אימון.
האבן התנפצה.
תגובות (0)