כולם התפזרו, ידעתי שיש כמה חבר'ה שמסתתרים בעצים הקרובים למקרה שהחניכים מהקבוצה השנייה יגזימו. אני ולוקאס עמדנו במקום רחוק יחסית מהדגל שלנו, כדי למשוך את כולם אלינו.ישבנו ליד אגמון קטן […]
ארוחת הערב הייתה קולנית במיוחד. המשחק היה עתיד להתקיים בסיום הארוחה וכלום התרגשו, היה מצחיק לצפות בזה אבל מצד שני זה הזכיר לי יותר מדי את החורף שעבר שכולם התכוננו […]
בשעה אחד-עשרה עמדתי בזירה ביחד עם פרסי. האימון שלנו באמת היה עם בני אתנה.לוקאס ישב בצד והביט בזמן שפרסי הסביר את מהלך השיעור, כל שאר החניכים ישבו מלפנים והקשיבו. אני […]
אני ופרסי הלכו לכיוון חדר האוכל אחרי שסידרנו את הביתן שלנו, התיישבנו בשולחן פוסידון וראינו את שאר החניכים נכנסים למקום. "חדר האוכל" היה שטח פתוח מוקף עמודי שיש לבן, היו […]
ערפל כחול הזדחל סביבו, שנינו עמדנו בחושך. שום דבר לא נראה מלבד הערפל."לוקאס" הקול היה רגוע, חזק ומפחיד בו זמנית. נרעדתי, גם הוא נרעד, לא רחוק ממני. "כמה זמן עוד […]
הבניין היה בדיוק מה שזכרתי, הקירות הלבנים, ספות עור ושולחן פינג-פונג ששימש שולחן למועצה, כאשר התכנסה אחת כזאת.כירון עמד והביט בי כשנכנסתי, רון ולוקאס כבר ישבו בשקט, "תודה שנכנסת אמה" […]
"האלים נודדים ממקום למקום. הם משנים את הכיוון שלהם למקום הידוע ביותר בעולם, המקום החשוב ביותר, מרכז העולם אם תרצה. והיום זאת ארה"ב שלנו. כמו שאתה בטח יודע מהסיפורים, האלים […]
משהו התקרב מתוך העלטה של הלילה ואני צעדתי לאחור כשאני דוחפת את רון אחורה."מה הדבר הזה?!" שמעתי אותו מתנשם ונסוג אחורה בעצמו. הבנתי את הפחד שלו.ראיתי ראש מפוחלץ של המפלצת […]
לרגע לא הצלחתי לנשום ואז עקפתי את פרסי ורצתי אל הסלון, לוקאס לא נראה בשום מקום, הסתובבתי כדי לראות את פרסי שנעמד לידי, "איפה הוא?" שאלתי בכעס.פרסי יכול לבוא הנה […]
"זאת לא הייתי אשמתי. לפני שנתיים, עוד לפני שהגעת למחנה בכלל, הייתי ממורמר בגלל שהדברים שספרו לי, היה לי קשה להכיל את העובדה שאני בן של אלה או שהאלים בכלל […]
צעדתי במסדרונות של בית הספר, בית הספר הזה היה כמו כל בית ספר אחר: מסדרונות עם קירות לבנים, כיסאות ושולחנות בכמה מקומות שונים, חדר מורים, מנהל עצבני. שגרה.נאנחתי ושאלתי את […]
"חתיכת…" חטפתי את החרב מהרצפה והסתערתי, מכה, חסימה, כמה תנופות, ולוקאס מצא את עצמו שוכב על הרצפה כשחוד החרב שלי מונח על צווארו, "איך זה להיות מהצד השני של הלהב?" […]
"היום אנחנו נלמד איך נלחמים במפלצות אמיתיות," אמר ריקי. ריקי הוא בן אתנה וגילו 24. הוא היה אמור לעזוב את המחנה כבר מזמן אבל כנראה שהוא העדיף להישאר ולהקים לו […]
הסיפור מספר על הרפתקאה של קבוצת ילדים, המגלים סוד כמוס על עצמם.הילדים לא חברים, וההיכרות היחידה בהם זו היא הלמידה באותה כיתה. הילדים לעומת כל הקשיים מוצאים דברים משותפים ומתידדים.זה […]
"יפה מאוד יחסית למשחק ראשון, ג'סיקה." אמר לי ניקו. "תודה, גם אתה." השבתי לו על המחמאה. "אז, את ביתן אחת-עשרה?" "כן, לא ברורה." אמרתי בעגמומיות. "הייתי אומר שאת בת אתנה […]
אחד הסתער אלי עם כידון שלוף, תפסתי את הכידון בין שתי החרבות שלי ושברתי אותה כאילו היה זרד. אחד החניכים היה פזיז מדי והסתער אל עבר ניקו, טעות גדולה, ניקו […]
הלכתי לביתן שלי,ושם ראיתי את ג'ייקוב בדיוק יוצא. "היי, ג'סיקה" הוא נופף לי, "את בא לאכול?" "כן" אמרתי, "חכה" התקדמתי לעברו. "אז מה?" הוא אמר, "שמעתי שהתפנתה המשֹרה של בי.אף.אף" […]
רייצ'ל עצמה את עיניה וכשפקחה אותן שוב, הן חזרו להיראות רגילות. "איך אני שונאת את זה…" מלמלה לעצמה. "אפילו לא משלמים לי על זה…" כירון הסתכל עליי, אני הסתכלתי עליו […]
"איידן?" שאלה קייט בשקט. הוא אפילו לא שם לב שהתקרבה אליו."אבא? זה.. זה באמת אתה?" שאל איידן כשדמעות בעיניו.שריקה דקה ועצובה נשמעה כשעוף החול פתח את מקורו."אבא?" שאלה קייט, ובאופן […]
חיברתי מבחן כדי לאתר את ההורה האולימפי שלך. הרמה שלו נמוכה, והוא לא כולל אפשרות של בן תמותה. המבחן עצמו שטחי, וכנראה שלא באמת יענה על השאלה, מי ההורה האולימפי […]
שם נמצא רדמנתוס בהיר-המחלפות, שם חייהם של בני אדם נטולי-דאגה. אין שם שלג,אין החורף רב, אין גשם לעולם, ואוקיינוס תמיד שולח את משבי זפירוס, הרוח השורק, להשיב את נפשם של […]
"דניאל!" צעקה רוזה. היא ניצלה את העובדה שאף אחד לא שקוע בה, חוץ מארבעה מלאכים שנלחמו בה. היא ידעה שהיא עומדת למות, אבל היא רצתה לראות אותו עוד פעם אחת. […]
רצנו לעבר ליזי שישבה שם בזירה, מוקפת בבני אפרודיטה. כנראה קרה משהו ממש נוראה עד כדאי כך שלבני אפרודיטה אכפת. חשבתי מודאגת. או, שסתם נשברה לה הציפורן. "ליז!" צעקתי לעברה. […]
היא התעופפה במקומה. כנפיה השחורות תפחו באיטיות באוויר והשאירו אותה במקום. משהו לא היה בסדר, משהוא עמד לקרות והיא לא אהבה את זה. היא הרגישה את זה בכל אחד מנימי […]
טום צעד ברחובות וורשה, אל עבר הרחוב הישן שלו. עם כל צעד, הוא הרגיש כאילו ענן נוסף נצמד אליו, והוא נטען חשמל. הוא הרגיש כובד עם כל צעד, כאילו משקולות […]
"קני, לא!" קראה פרל, אבל כבר היא שמעה את קול הריסוק החזק של כד נשבר. "סליחה אמא" אמר קני, בקול מלאכי, שדאג לדבר בו כל פעם שרצה להתחנף. "זה בסדר" […]
"איידן, תשמור על עצמך. אל תתן להם לגעת בך, אתה חשוב מאוד לאיזון.""כן אדוני המלאך גבריאל." אמר איידן. הוא לא חשב שהמלחמה הזאת נחוצה. או שהיא נחוצה, אבל לא בסדר […]
הימים חלפו, במהירות על-טבעית. טום אכן קולל על ידי ארס, ובכך לא היה מסוגל להילחם בחרב כמו שצריך. דיוניסוס, מנהל המחנה, כבר הספיק להכניס לטום בראש על כמה שהוא יהיר, […]
בכל הדרך אל הפארק, טום פטפט בינו לבין עצמו בצרפתית, כאילו הוא מנסה לתרגל את השפה. אביו כבר היה רגיל לכך, ככה הוא למד את השפה, לאט לאט המילים פשוט […]
"אתה לא חושב שכדאי להחזיר לאתנה ולארס את הזיכרונות שלהם?" שאלה פרל בשקט, את טום, כאשר חמישתם ישבו להם בנחת בחדר החדש של אנדרו, בקומה ה – 36 של הצד […]
