נכנסתי בשקט. דממת מוות שררה בחדר.הבטתי במיטה הלבנה שבתוכה שכב נער עם שיער שטני ועיניו היו עצומות. התקרבתי בזהירות וכשהייתי ממש לצידו חשפתי את הכתף שלו. הסימן הפך כהה יותר, […]
"תנחש!" אמרתי."אני לא יודע" מלמל כירון."אתה חייב לדעת באיזה מהירות אתה דוהר!" קראתי."אין לי מד מהירות, מר האסלר הצעיר." הוא אמר לי, וזה פחות או יותר סתם לי את הפה.לא […]
השאלה המתבקשת היא, כמובן: התנשקתם?לא.כל האנשים בקהל שבטוחים שזאת הייתה סצנת אהבה קורעת לב, שכחו מזה. למי שכבר הספיק לשכוח, יש לי חבר, הוא נמצא במרפאה בגלל מחלה מטופשת שהוא […]
להפוך לחזיר ים, זאת לא חוויה מומלצת למי שלא אוהב לאבד שליטה, לחוש כאבים איומים וגם לראות פתאום חרקים בגודל ענק. זה מלחיץ, מפחיד, ולא מומלץ בעליל, גם למי שאוהב […]
רציתי להתנגד. לא רציתי להיפרד מתומאס אבל משהו בקולה של האישה הזאת.. קירה, גרם לי לעשות כרצונה.הובלתי על ידי האישה בקלסר ברחבי האי הקטן והמטופח.עברתי כל כך הרבה טיפולים שאני […]
אישה יפה, השם שלה מצלצל לי מוכר, האי הזה נראה מוכר, והאישה עם הקלסר הכחול נשמעה מוכרת, אבל חצוי אחרי מסע חיפושים הוא חצוי עם מוח דפוק. המוח שלי הרגיש […]
הבטתי במסוק ונסגתי לאחור."לא" אמרתי מיד."כן""לא""אמה…""אני לא עולה על זה!" הטונים שלי עלו לגבהים חדשים."ככה נוכל להגיע מהר מאוד למחנה""אם נשוט בספינה נגיע מהר" אמרתי בתגובה."ועד שנמצא ספינה? ועד שנגיע […]
"סיסר כאפוסירוה תכצי הטרניחר" אמרה אמה, ונשמעה כועסת "מה המילים האלו אומרות לך.""את לא מתכוונת ל "סיסר כאבוסרבה טקצי התרניחר?" שאלתי מהר, אפילו בלי לחשוב."אתה מכיר אותן?!" היא שאלה בכעס."רגע, […]
פרסי הקריב את עצמו. פרסי הקריב הכל.אני אחזור קצת אחורה:אני ופרסי צעדנו לעבר הטירה של האדס וכשהגענו לשם שלוש ארניות מכוערות, ילד בז'קט עור שחור והאדס בכבודו ובעצמו חיכו לנו. […]
הדבר האחרון שרציתי בכל העולם כולו זה להסתובב לבד בשאול. חשוך, קר, מלחיץ, רוחות של אנשים מתים, ולהיות לבד. לבד. לבד. לבד. לבד. כמה ששנאתי להיות לבד.אחרי שראיתי את אמה […]
מהרגע שנכנסנו לאולם הכניסה המחשבות שלי התרוצצו. חזרתי לשיחה שלי עם ניקו והרגשתי ממש רע."למה שסטיקס תעזור לכם?" השאלה משיכה להדהד במוחי.נכנסנו למבואה וכמה אלפי אנשים הסתובבו שם מרחפים קלות, […]
"הכירו בך בפעם השנייה?!" קרא פרסי "וואו!, אז איזה כוח נוסף לך?""כוח?" שאלתי מבולבל. "אתה יודע, איזה כישרון נוסף לך?" שאל פרסי."הצלחתי לקרוא מחשבות של כמה אנשים" מלמלתי, בשקט, כיוון […]
אי שם בסמטאות מנהטן:דשדשתי במרחבי הזבל הפזור על המדרכה.לקחתי פחית ועיקמתי אותה הלצורתו של סוס קטן.זרקתי אותה מייד ,כי זה הזכיר לי יותר מדי את טייסון. הבוגד ההוא. הלך לפנימייה […]
פרסי סטה בחדות הצידה לפני שהתנגשנו במכונית שהגיעה מולנו. אבל עדיין היינו על הנתיב הלא נכון."פרסי!" קראתי כשמכוניות חלפו על פנינו ואנחנו זגזגנו ביניהם, "אנחנו בכיוון ההפוך!""אני יודע" הוא אמר […]
אוקיי. התכוננו. הכינו את עצמכם נפשית… ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו.הטסתי מסוק בלי ידע מוקדם, והוא טס במהירות עצומה. הגעתי להוליווד בתוך שנייה או משהו, וגם זה לא על שיר המהירות. רק הקשתי מיקום, […]
הייתי חשדנית כל הזמן, כשלקחו אותנו לחדר כבר התכוונתי להגיד לפרסי שמשהו לא בסדר אבל אז דלת החדר שלנו נפתחה ואני חשבתי רק: "וואו".אז החדרים היו מדהימים, יכולתי לישון על […]
עמדנו על מדף סלע ענק וכ-40 מטר מעל הקרקע. צד אחד הר ענקי וצד שני מוות בטוח-תהום. היה קריר מאוד למעלה. פתאום שמענו צווחת ציפורים. לרגע חשבתי שיונים לזרו. הסתובבנו, […]
נכנסתי פנימה. "שלום?" שאל אחד מהם. "המממ…" אמרתי. הרגשתי איך אני מאדים. הייתי ביישן מטבעי, ולעמוד מול אנשים זרים במדינה זרה זה תמיד מביך. "כן?" שאל אחד. היו לו משקפיים […]
נסענו. נסענו. נסענו. נסענו.כבר הזכרתי את העובדה שנסענו?.זאת הייתה נסיעה המשעממת ביותר עד כה אבל לפחות היא לא ארכה הרבה זמן, תודה לאלים.כשנכנסנו ללוס אנג'לס סוף-סוף התפעלתי מכל דבר קטן: […]
כל גרגירי האבק של המקום נכנסו לי לאף, מה שגרם לי להרגיש מחנק. הרגשות הציפו אותי כל כך באותו הרגע, שהרגשתי שבכל רגע אני עלול לאבד שליטה. "אני-לא-אשתף-איתך-פעולה!" צעקתי עליה.הרגשתי […]
"כמה זמן כבר נצטרך ללכת כאן," התלוננה ליזי, "הלחות הורסת את עיצוב השער שלי." "עוד מעט זה יגמר ליז, אבל בינתיים נצטרך להמשיך קדימה." עודדתי אותה. "תגידו, זה הגיוני שאנחנו […]
וכאילו על-פי סימן, הציפורים צווחו כאחד, צווחה מחרישת אוזניים. הצווחה הדהדה ברחבי היער. קפאנו במקום. "זה-לא טוב," אמרה ליזי. "מה את אומרת?!" אמר ריילי. "טוב…יש למישהו רעיון?" שאל ג'ייקוב בלחץ. […]
אמינה- meowamaniaזאק- rony1778יובל ש'- יובלוש הסטומיברונו- החתול הסופרקורן- korenbieber010394יובל-keshetקאסיה- נופר מעיןצ'ארלי- Lucy Korenליסה- Dana _lozenaliריינה- אוהבת לכתוב סיפורים:)ג'סיקה- Percy Jacksonג'ייק- Estonianאיימי- אנאבל שקיירובאלה- החולמניתמולי- מישל פולטורק
הגענו למעין מקדש למקדש בכניסתו היו עמודים, וכולו היה עשוי זהב, ממש כמו מקדשים יוונים בסרטים. נכנסנו למבואה, היא הייתה כולה מוזהבת, והייתה מין חדר מעוגל גדול למקדש במקדש הייתה […]
פרסי הביט בי במבט כל כך כועס שלרגע שקלתי את האפשרות להסתובב ולברוח. הוא שלף את החרב שלו מהנדן וסובב אותה באיטיות בידו, כאילו אין לו שום מטרה מסוימת."היי פרסי. […]
אתם יודעים בכלל איזו הקלה זו, לדעת שהאסטמה שלך נעלמה לחלוטין? כמה פעמים שהיו לי התקפים, ממש ברגעים הלא מתאימים? כמו ביום שבו התראיינתי בשביל להתקבל בבית ספר יוקרתי, או […]
נאבקתי ונלחמתי, בעטתי ודרכתי אבל כלום לא עזר. החוטף – מי שלא יהיה- חסם את פי והיה חזק מאוד. התפתלתי וניסתי להגיע אל החרב שלי אבל החוטף כנראה היה מודע […]
נכון שעכשיו אתם מצפים שאני אספר לכם כמה שהתרגשתי מהשיחה עם אמא שלי? אז זהו, שזה היה פשוט מדהים שבא לי לצרוח חזק כל כך! אבל אני לא אצרח. הדבר […]
פרק 1 – גיליתי שאני חצי אלקוראים לי ג'יימס רוברט ואני בן חמש עשרה אני חי בפנימיה בניו יורק.למה אני חי שם? מכיוון שאני ילד בעייתי לא מאמינים לי אז […]
ברגע הראשון הייתי בטוחה שפרסי מת. הוא שכב על הקרקע ולא זז והיצור המוזר ההוא עמד מעליו ונשף אש באוויר. אבל לא נראה שהוא מעוניין להרוג את פרסי. או שהוא […]
