עצה קטנה ממני: אל תלכו לבריכות ציבוריות. אלא אם כן אתם אוהבים:1)ילדים בני ארבע שמשפריצים עליך.2)מים קפואים יותר מבאנטרטיקה.3)אחות גדולה שמנסה להטביע אותך (או אולי זה רק אצלי?)4)כמעט להקיא כשאתה […]
<אביעד> המצב של כאוס אחרי שפצעתי אותו היה פחות גרוע מהמצב של איילת. היא הייתה חיורת כולה,מהבטן שלה ירד הרבה דם,השפתיים שלה היו סדוקות והיא הייתה חמה כשנגעתי בה כנראה […]
לפני 14 שנים באולימפוס האלים נפגשו למטרה שנקבע על ידי נבואה עתיקה. הם ידעו שיום זה יגיע והיו מוכנים לשלם את חובם, הגיע זמנם ליצור את מה שאולי יהרוס אותם. […]
החיים, בכללי, דפוקים. חיים של חצויים, עוד יותר דפוקים. קודם אנחנו צריכים להתאבד – לנסות להגיע לטרטרוס בכוונה, ואני יודעת על מה ארין חושבת וגם אני חושבת ככה. אין סיכוי […]
חמש שנים אחורה. הייתי בן אחד-עשרה. בן הקפיץ אותי הביתה. הוא היה עם יד אחת על ההגה וגם קצת שיכור, אבל אני לא דאגתי. "שיחקת אותה שם, עם האידיוט ההוא." […]
<אביעד> כאוס תקף ראשון. הוא הצליף בפרסי וחסם את כדור המים של יונה. פרנק ניסה לנעוץ את הכידון שלו בכאוס אבל כאוס התחמק בקלילות. " החיים שלכם עומדים להגיע לקיצם" […]
שלום מדבר תומאס:טוב כמו שאחותי אמרה כבר נכנסנו לתוך הפתח במערה. בתוך הפתח היה עיר בסגנון יוונית בבניה. גו'ש הוביל אתונו לתוך העיר. ראינו בנאים בגובה שתיים וחצי מטר. גו'ש […]
כולנו עמדנו על חרטום הספינה. הידיים שלי טופפו בעצבנות על המעקה. העליתי את ארגו שתיים לאוויר. התוכנית היתה פשוטה מאוד: אנחנו נעוף בגובה של סקילה ונפוצץ כל ראש שיתקרב אלינו. […]
התעוררתי על הזריחה. זה היה היום הראשון לחופש הגדול, לפני כיתה ז'. הדבר הראשון שעשיתי היה לבחון את כף ידי. הצלקת בצורת כוכב זעיר הייתה צהובה יותר מהרגיל. היא נראתה […]
הרבה שנים עברו מאז שהחצויים ניצחו את קרונוס, אבל משרתיו עדיין משתוקקים לנקום. אחרי שלושים שנה, אחד ממשרתיו הנאמנים של קרונוס מנסה לנקום בעשרה חצויים שנולדו בואו יום, באותה שעה… […]
~קיירו!~ בואו ננסה לארגן דברים מהקל אל הכבד:1) מפלצות פלשו למחנה החצויים ועכשיו הן מחזיקות בשבי את כל מי שהיה שם (יופי, בכל מקרה לא אהבתי שם אף אחד).2) אנחנו […]
בוקר. איכשהו הצלחנו לשכנע את אימא של מירנדה שתיתן לה לבוא איתנו לאולימפוס (וקיירו לא איים אפילו פעם אחת) ועל הזריחה התקדמנו למנהטן. "ג'וש, אולי פשוט תנסה לזמן לנו פגאסוסים." […]
"אההההההה!" זאת היתה קריאת הקרב של ג'וש וניק כשהם רצו לעבר המפלצות. בתוך שנייה הם חיסלו קיקלופ אחד, אבל ארבעה גדולים פי כמה נשארו. "זה למען המחנה!" צעק ניק וטיפס […]
"אימא שלי סיפרה לי שאני חצויה כבר בגיל ארבע." היא התחילה להסביר אחרי שהערתי את כולם. "משום מה, גם אחרי שידעתי לא תקפו אותנו הרבה מפלצות." "אז למה אף פעם […]
יצאנו מהמחנה. מולנו היתה הארגו שתיים, שאין לי מושג איך הצליחו להוציא אותה מבונקר תשע, וכולם כבר עלו עליה וחיכו לנו. "תעלו כבר! ההפלגה מתחילה!" צעק אלינו ריי. "וטימי, אתה […]
~מרנה~ עד שחשבתי שחיים של חצויים לא יכולים להיות דפוקים יותר, גיליתי שזה דפוק יותר ממה שיכולתי לדמיין. הערב ירד, והטיפוסים הרגילים התחילו לצאת לרחובות. יותר מפעם אחת היינו צריכים […]
<אביעד> אחרי הקרב עם הטיטאנים המשכנו עוד כמה קילומטרים עד שראינו את יוון וכעבור כמה דקות הצבא שלנו כבר היה על אדמת יוון. פתאום ראינו צבא של מפלצות שהסתער לעברנו."להצמיד […]
אל תאמינו למה שאתם שומעים, רוב החצויים לא אמיצים באמת. חניכים התחילו לצרוח ולרוץ לעבר הביתנים (בעוד בני ארס רצו לכיוון השני) ורק היו טרף קל לכלבי השאול שהרסו את […]
<אביעד> קרונוס הסתער עלי והניף את החרמש שלו. חמקתי מהמכה והצלפתי בו והחרב זיכתה אותו בחתך גדול באזור הבטן. "שמעתי פעם שפרסי הביס אותך" אמרתי "אין סיכוי שתצליחו להביס את […]
כמו שמרנה אמרה – ארוחת הבוקר הוקדמה היום. כשהתיישבתי בשולחן שלי כל החניכים כבר אכלו. ניסיתי להרגיע את הדופק שלי, אבל כמובן שלא הצלחתי. מה גרם לצדפה להישבר ככה? לא […]
התעוררתי בשבע, שעה די מאוחרת בשבילי. לא חיכיתי ומיד קמתי. אפילו לא היה לי אכפת מגל הסחרחורת שתקף אותי. החלפתי מהר בגדים וצחצחתי שיניים כל כך מהר וחזק שכמה שיניים […]
היום הראשון בשנה החמישית שלי במחנה החצויים. קמתי, והראש שלי עדיין כאב מהמכה שחטפתי אתמול. זאת היתה דריאדה עצבנית במיוחד. "בוקר טוב." אמרתי, למרות שלא היה לי למי לומר. אני […]
אני לא יודעת מאיפה הגורגונות הופיעו, אבל זה היה הדבר הכי טוב שיכולנו לבקש. מסתבר שמדוזה לא יכולה לאבן את האחיות שלה. וזה נחמד."להיות סוכנות כפולות זה כייף!" סתנו אמרה."עבודה […]
שלום אמה מדברת :טוב אני ואחי נכנסנו לביתן אתנה עם כל הציוד שלנו ( שזה לא הרבה תיק עם כמה דברים מהבית לכל אחד מאיתנו) פתחנו את הדלת ונכנסנו לביתן. […]
היי, קוראים לי ג'וש. כן, כן, אני יודע: זה נראה לכם עוד פאנפיק רגיל על פרסי ג'קסון. אבל זה לא, וכל מי שחושב אחרת מוזמן לצאת מהסיפור הזה עכשיו. הרי […]
או-קיי. אחרי שארין חפרה לכם, הגיע התור שלי לספר. שכבתי על המיטה שלי במערה הפרטית שלי מתחת לביתן הפייסטוס*. השעה היתה בערך אחד-עשרה אבל לא הייתי עייף. אפילו לא קצת. […]
<אביעד> אחרי שכל הרובוטים הועברו לשדה מארס הכנו את שאר הדברים. קודם שמנו את הטנקים בתוך מטוסי התובלה ואחר כך כבר התחלנו להכין את תוכנית ההתקפה. בניתים בני הפייטוס עבדו […]
-מייסי-אולי אני אשמע כמו אחות נוראית, אבל כן, לגמרי עשיתי דווקא לניקו…הילד לגמרי עיוור!מישהו היה צריך לעזור לו להבין שרוז מחבבת אותו.. לא?חזרנו הביתה, ולמזלנו פרימרוז הייתה שם.היא ליככה דשא […]
פרסי ואנבת' הובילו אותנו ביער. כבר חשבתי שהם הולכים להרוג אותנו. "איפה ה'דרך להשיג תחבורה' שלכם?" שאל ריי. "עוד מעט…" מלמל פרסי. "ו – " "הגענו." אמרתי בשקט, אבל כנראה […]
אז איך מחסלים מפלצת שאי אפשר להסתכל עליה? טוב, הפתרון המובן מאליו היה כלי כלשהו שישקף את האור, כמו מראה. כמו באגדות, פרסאוס אשר קטל את המדוזה השתמש במגן עגול. […]
