כולם במדורה היו בעלי פנים חתומות ועצובות. אלים, אפילו לא שיערתי לעצמי שעד כדי כך אהבו אותי. אפילו אנשים שאני לא מכיר היו עצובים, אבל כנראה ששוב פעם מדובר בתסמונת […]
כדאי להעביר את השעמום עשיתי את מה שכל חצוי ממוצא (לא, בני אפרודיטה לא נחשבים) עושה: הלכתי להתאמן. לצערי, (או למזלי, נראה לי שזה מה שריין היתה אומרת) ליאן היתה […]
ריין ואני חזרנו לביתן שלנו ולא הוצאנו הגה מאז המקרה. ריין ישנה על המיטה ואני הייתי צריך לישון על הרצפה, לא שלא עשיתי את זה במשך שנים. ידעתי שריין לא […]
"דבר ראשון, כדאי שתוריד מהר את החולצה הזאת." אמרה ריין וקרסה על המיטה היחידה בחדר. "חוץ מזה שהיא מסריחה יש איתה בעיה?" שאלתי. היא הרימה גבה כאילו שואלת אם אני […]
נקודת מבט ולנטין:התיק שלי כבר היה מוכן, היו בו: אוכל, בגדים, כסף רגיל, דרכמות וכמה עוגיות ומשקה מוזר שכירון נתן לי "אם מישהו יפצע אנוש" הוא אמר.כולם כבר חיכו לי […]
גרובר הלך וכירון היתקרב אלי"אז מה קורה עכשיו?" שאלתי בציניות"את צריכה ללכת לאורקל" כירון אמר"ובשפה שאני אבין" אמרתי"האורקל מנבאת והיא נותנת רמזים להמשך ההדרך" כירון אמר"ואני צריכה לעבור מסע כדי […]
<אביעד> התעוררנו בתוך מערה. לידינו ישב על כס שחור איש זקן וחרמש היה לידו."איפה אנחנו שאל קייל."במערה שלי כמובן" אמר האיש הזקן. ישר שלפתי את חרב האלים."עוד פעם אתה מקדים […]
"אז… מי ההורה האולימפי שלך?" שאלה אותי אלכס. לא עניתי לה. "אה, לוק?" הרמתי גבה. "מי נראה לך?" היא בחנה אותי. "טוב, שיער שחור… עיניים שחורות… בגדים שחורים, חוץ צדק […]
עד שהגענו למחנה כבר התחיל להחשיך. אני ואריק נפרדנו ממארק ונכנסנו לשטח המחנה. החניכים קיבלו את פנינו בשמחה, אבל השמחה נקטעה כמעט מיד כשאנשים הבחינו בחסרונו של הרוכב והדרקון שלו."איפה […]
סן פרנסיסקו מעולם לא היתה ידידותית בשעות הלילה, אבל בכל זאת הלכתי ברחוב. שלוש שנים עברו מאז המלחמה וההגעה לכאן אבל לא התרגלתי לכלום. היי, קוראים לי לוק. כן, כמו […]
~פרק 5 ~ אוקי הביתן שלי היה צפוף . אפילו מחניק, זה היה כל כך מוזר לישון עם כל כך הרבה אנשים ,שרובם היו בנים , באותו חדר . "את […]
המשכתי ליפול אולי חמש דקות. כבר התחלתי לראות את עצמי נוחתת בטרטרוס, מולי כל המפלצת שקטלתי, והפעם הן לא יכולות למות. אבל בסוף נחתי בבריכה, חוץ מהתקף רעד והרגשה שהבטן […]
<יונה> שלושת הדרקונים עופפו מעל ההרים של יוון. לפעמים ראינו כמה מסוקים ולפעמים שמענו גם כמה צרחות של מפלצות אבל הם היו רחוקים."מה דעתכם שניקח יום אחד במלון" שאל קייל […]
הלכתי לביתן שלי, יש עוד כמה שעות עד שניצטרך ללכת אז נירדמתי. ~חלום~ ראיתי תהום חשוכה, בדיוק כמו התאום שציירתי והראתי לכירון."האולימפוס יהיה שלי!" אמר קול אפל"כן אדוני, אתה תצליח" […]
לא רציתי לספר ללילי ואריק את האמת. אוט ידע, ולכן גם אני ידעתי, ועם זאת, עדיין לא הייתי שלם עם זה לגמרי.אריק ממש רצה שאני אגור איתו, ואני רציתי גם, […]
"תפסיק לעקוב אחריי!" צעקתי בפעם החמישית על ראלן. השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, ואני התהלכתי על קו החוף של ניו יורק, מביטה בירח המלא הבוהק על שמי לילה כהים. לאחר […]
אנשים מצאתי לסיפור שם אז… קוראים לו "כתף אל כתף נגד העולם " (קצת מזכיר את פרסיבת' לא ?) "הוו כמה נחמד להכיר ותך סופסוף העלמה ג'ונס " אמר האיש […]
רצתי במהירות, שומעת את צעקותיהן של הזקנות המחפשות אחר העין. מבטי מכוון קדימה, ממוקד בדיוק בעץ הגבוה שעמד על הגבעה, עץ אלון גבוה, עליו ירוקים ביותר, למרות שעכשיו קיץ, איני […]
בפנימיית לוקסון השוכנת בבריטניה נמצאים ילדים מיוחדים ילדים בני 15 זה לא מה שמיוחד, משמיוחד בהם שהם ילדים של אלים אפשר להגיד חצויים.הכוח המיוחד שלהם הוא כמו אבא ואמא שלהם […]
המטוס נחת והייתי מוכרחה לרדת ממנו . אמא שלי נתנה לי קצת כסף אבל הוא הספיק בדיוק לשתי מוניות ולדונט שוקולד . ישבתי על אחד הספסלים מחוץ לשדה התעופה עם […]
בחלום שלי הייתי ביער מלא בעצי אלון . עמדתי על גבעה לפניה היה מיען עמק , היו בו בתים קטנים ומוזרים , אגם ואפילו קולוסאום . אני לא יודעת למה […]
"אני לא הולכת לעשות את זה מחנה קיץ זה של חנונים " צעקתי על אמא שלי מחדרי . "זה לא נושא לדיון ,מרדית , את הולכת וזהו " היא השיבה […]
<אביעד> התעוררתי לקולות של קרב. יונה וקייל נלחמו בצבא של גורגנות."לא אמורות להיות רק שלוש" שאלתי."כנראה מישהו שיכפל אותם הרבה פעמים" אמר יונה שכרת ראש גורגנה. קייל זימן כמה שלדים […]
פי נפער, אני לא יכולה ללכת לשם. אסור לי. בהיתי באבי בתערובת של כעס גלוי, וחוסר אמון עמוק. הרי הוא ידע שאם אלך לשם, סכנה תארוב לי בכל פינה. למרות […]
<אביעד> המסוקים ירו על מלתעות שהתחמק מכל יריה."אנחנו חיבים לנטרל את המסוקים" צעק קייל מעל שאגת הרוח."נראה לך שאני לא מנסה" קרא אביעד. מלתעות ירק כדור אש על מסוק אחד […]
~מייק~"אז… מה עושים?" שאלתי. כולנו הבטנו בגוס. הוא משך בכתפיו. "ניקח אוטובוס לניו ג'רסי?" שיין נאנח. "רעיון מקורי." "מה אתה חושב? שאני מסוגל להעביר את כולנו לניו ג'רסי במסע צללים?" […]
"אז.. מה את מתכוונת לעשות?" שאל קולו של קולין, כאשר אני הייתי שקועה במחשבות מוזרות ביותר. ראשי נחבט בשולחן העץ שישבנו לידו. אך הכאב לא הזיז לי כלל וכלל. ההפך, […]
אחרי שמארק סיפר לנו מה קרה הייתי באמת מזועזעת. לא יכולתי להאמין שאבא שלי הפך את מארק לאח שלי ועוד רצה להשאיר אותו ככה. זה היה מעשה אנוכי מאוד שיכולתי […]
"קחי זאת, זה ייתן לך תקווה." היא אמרה, שמלתה הכסופה מתבדרת סביבה מהרוח הנושבת, היא נראית כאילו בוערת כאלפי כוכבים בלילה אפל וחשוך. הבטתי בה בחוסר הבנה, בעיניה הכסופות כזוג […]
<יונה> המטוס היה יפה מבפנים. בתוך המטוס היה חדר כמו בבית מלון. קייל ישב על המיטה וצפה בטלוויזה בזמן שאני הטסתי את המטוס ואביעד בדק כל הזמן אם לא עוקבים […]
