שובה של אנבת פרק 17

בפרק הקודם:
אני לא הפסקתי לחשוב מה יהיה אם הם לא יסכימו לתת לנו את התרופה.
ואם אני לא יגיד להם מה שאורנוס אמר לי.
אוךךךךךךך
אין לי מושג מה לעשות.
הגענו לאחר כמה דקות יצאנו מהמעלית,ועכשיו רק נותר לקוות שהם יתנו לנו את התרופה

הפרק:
התחלנו ללכת לכיוון המקום שבו האלים עושים ישיבות כמעט בכל יום.
נכנסנו לשם כל האלים היו שם,כנראה יש ישיבה חשובה עם כולם שם כולל אדס.
"אנבת,מה אתם עושים כאן"אמרה אתנה מופתעת למדי.
"אנחנו מצטערים שאנחנו מפריעים לכם,אבל זה קשור בפרסי"אמרה תאליה
"מה קשור בפרסי?"אמר פוסידון מסוקרן
"הוא,הוא עורעל ואני חוששת שהתרופה היחידה נמצאת כאן"אמרתי
"מי הרעיל אותו?"שאל פוסידון
"אנחנו עוד לא יודעים אדוני אבל אנחנו כן יודעים שאם לא נביא לו את הנסיוב תוך…."אמרתי והצצתי בשעוני:"35 שעות הוא ימות"
"באיזה רעל מדובר?"שאל פוסידון
"הרעל הזה שגורם לפצע להיות ירוק ומזדהם מהר{מצטערת אין לי סוגי רעלים בראש}
"אההה זה כן יש לנו אותו"אמר פוסידון:"מייק תביא להם אותו"ציווה על הנער שמאחורינו.הנער הלך במהירות.
"רגע,רגע"אמר זאוס:"התרופה הזאת ממש נדירה"
"אז מה אתה אומר בעצם אבא"אמרה תאליה:"שניתן לפרסי למות רק בגלל שהתרופה הזאת יקרה."
"לא,תיקחו אותה.אבל אני רוצה שתגידו לפרסי שבפעם הבאה שזה יקרה אנחנו לא נעזור לו."
הנער ג'ייס הביא לנו את התרופה.
"תודה רבה לכם"אמרתי,והשתחוויתי אליהם.
"אנבת אני יכולה לדבר איתך רגע לבדאמרה אתנה:"תמשיכו בלעדיי אני כבר באה"
אוי עכשיו אני צריכה לדבר איתה והיא תדבר איתי על המלחמה.
"אנחנו נחכה לך בחוץ"אמרו תאליה וגרובר
הינהנתי אליהם והם הלכו.
"אנבת אני צריכה לדעת עם הוא דיבר איתך שוב"
הינהנתי ואמרתי:"כן,והוא מסר לי הודעה לתת לכם"
"והיא…?"שאלה
"שהמקום הבאה שהוא יתקוף זה יהיה באולימפוס"
"זה גרוע לגמרי אני צריכה לספר את זה לכל שאר האלים."
"רגע את אומרת לי שעד עכשיו לא סיפרת לאף אחד כלום?"
"כן,חשבתי שהוא לא יתקוף לפחות בשנה הזאת אבל טעיתי"
"אמא אתם חייבים להתכונן למלחמה הזאת במהירות"
"כן אני יודעת,"אמרה ונשמה עמוק:"טוב יקירתי תיזהרי מעוד מתקפות
ותגידי לפרסי את מה שזאוס אמר"
היא הלכה לכיוון חדר הישיבות שלהם.
הסתובבתי והלכתי למעלית.
לחצתי על קומת הקרקע.והתיישבתי,התיישבתי כיכבר היה נמאס לי ממלחמות היה נמאס לי מהחיים האלה,וזאת בדיוק הסיבה השנייה שבגללה עזבתי.
הגעתי לקומה האחרונה וניגבתי את עייניי כדי שלא יראו שבכיתי.
תאליה וגרובר,חיכו לי.
"התרופה אצלך?"שאל גרובר
"כן היא אצלי עכשיו בואו נלך להציל את פרסי…………….."