שובה של אנבת פרק 15

בפרק הקודם:
הם השתתקו ולי שרפו הדמעות בתוך העיניים וכל הזמן חשבתי
שיש לי רק 48 שעות,רק 48 שעות,רק 48 שעות,רק 48 שעות……….

הפרק:
הגענו לתחנת האוטבוס המרכזית,במטרה להחליף לאוטובוס שייקח אותנו ישירות לאולימפוס תוך שעה.
עלינו על האוטובוס.
רוב הנסיעה עברה אז הרשתי לעצמי להירדם.
"שלום אנבת"אמר קול
"אוך נו באמת עכשיו גם בחלומות שלי אתה הולך לאיים עליי באמת החבר שלי גוסס קצת רחמים." אמרתי לאורנוס.
"אוי הייתי מתחשב עם היו לי כמה"אמר אורנוס
"מה אתה רוצה ממני עכשיו?"שאלתי באנחה
"אל תדברי אליי ככה,אני מסוגל להרוג אותך באינף יד"
"אם כך תעשה את זה כי אם פרסי לא יחיה לא תהיה לי בכלל סיבה לעזור לך"
"את יודעת כמה אני מתפתה לעשות את זה אבל אני צריך אותך בתור כלי"
"אני לא כלי אני בן אדם"
"טוב,טוב בסדר מה שתגידי,אני צריך שתגידי לאמא שלך שהמקום הבא שאני הולך לתקוף אותו יהיה אולימפוס הבית שלהם"
"למה?,"אמרתי בכיווץ גבות:"מה התוכנית שלך עכשיו?"
"אני לא אומר לך את זה יקירתי את פשוט תצטרכי לסמוך עליי"
"אבל אני לא סומכת עלייך,בכלל בשום אופן,לא כאן ולא עכשיו ולא אף פעם"
"בסדר תעשי מה שבא לך אהה וכן אנבת כדי להתעורר עכשיו לפני שיקרה משהו רע"
"רגע למה אתה מתכוון?……." שאלתי אבל החלום נמוג

התעוררתי לאחר כמה דקות עם ריח שרוף באוטובוס כל האנשים ישנו ואני ראיתי
פתיל של חומר נפץ.
"האוטובוס עומד להתפוצץ"צעקתי בקול האוטובוס
כל האנשים קמו ממקומתיהם והנהג ניסה לעצור בצד
אך לא היה צורך בכך,לא היה בכך צורך מכיוון שהאוטובוס כבר התפוצץ……