עלה לי רעיון, אז נסתי לכתוב 'פתח דבר '
מקווה שאהבתם....

רוצח מחפש אותי- פתח דבר (נסיון)

21/01/2013 743 צפיות תגובה אחת
עלה לי רעיון, אז נסתי לכתוב 'פתח דבר '
מקווה שאהבתם....

רוצח- מחפש אותי
פתח דבר:
ישבתי, גופי שעון על העץ שאליו אני קשור.
ראייתי התערפלה – מכאן אני זוכר הכל מטושטש ,
רגע, בעצם מאז ומתמיד –
אני , ילד בן 4 הגעתי בדרך מסתורית לקרחת היער. באותו לילה היה ירח מלא, צעקתי את שמה של
אמי, שום קול לא חזר אלי.. שום דבר..
-אבדתי את ההכרה-
שהתעוררתי קשור לעץ, לא הבנתי דבר!, בעצם גם עכשיו לא..
ראיתי את אמי שרועה על האדמה, דמעות יוצאות מעייניה והיא מבקשת רחמים- מהאדם שגחן
מעליה ובידו סכין מגואלת בדם.
אמי זחלה אחורנית כולה זועקת, והאדם לא מיחס לזה טיפת חשיבות,
-היא התקרבה לתהום-
באתי לצעוק לה , שתזהר – אך לא יכולתי רק אז הרגשתי את הפצע הדומם שיש על זרועי.
-היא נפלה-
אדם כלשהו יצא מבין הצללים וצחק, "נו, הילד" הוא אמר והצביע לעברי.
גופי רעד, עברה פי פתאום צמרמורות שנות פחד, חרדה עצמתי את עיניי, ראיתי מספיק להיום-
ציפתי שהכל היה חלום, אבל מרפי תמיד יהיה ערור…
יכולתי לשמוע את נשמותיו הכבדות של האדם שבידו הסכין,
עברו כמה שניות – ולא קרה שום דבר פקחתי את עיניי, האיש עדין עמד שם , ונד בראשו , "אינני
יכול" התפרק בפני האדם מין הצללים . "וטוב שכך" פרצה ילדה מבין השיח, הילדה נראתה לי כבת 6
, היא הייתה אמיצה, האיש הסתובב ופער פיו :"שירצה קטנה, מה את עושה כאן ?"
"חשבתי שסיכמנו שלך אין מספיק מקום להיות בחברתי, לא? " התחצפה הקטנה.
בעוד האיש מסתער לעברה היא צועקת לי "ניית'ן רוץ, ברח" קמתי במהירות וברחתי- בלי לדעת מי
הצילה את חיי, ומי האיש שרצה לקחת אותם..
***
אישה עדינה, מצאה אותי ביער וגידלה אותי במשך 3 שנים, היא למדה אותי לחימה, כיצד לחשוב
בצורה אסטרטגית, וכיצד שורדים.
כעבור חודש מאז שמלאו לי 7 שנים היא אמרה לי שתפקידה תם, לעת עתה – ולקחה אותי ליוון
ומשם הפלגנו לפטרס (-עיר חשובה ביוון).
שם חיכתה לי משפחה חדשה.
אומצתי ע"י זוג נורא נחמד סאלי ו מייקל – הם לא היו כ"כ יוונים גרנו בחלק נכבד בפטרס שבו תקשרו
באנגלית, היה לנו גם בתי ספר כאלה, וקולג'ים..
***
מלאו לי היום 15 זה אומר שאני חי כבר 11 שנים באשליה, הדבר היחיד שאני זוכר מעברי זה המוות
של אמי (שזה לא נעים), ואת הילדה שהצילה אותי – שאיני יודעה מה עלה בגורלה..
אני חייב לגלות את זה, אני חייב לדעת,
נכון…
יש כאן בפטרס חיים טובים, אני לומד בבית ספר, ומצליח יש לי חברים מכירים אותי, הורי דואגים לי
לכל מחסור אפשרי – חוץ מחוסר הידיעה שלי על העבר -.
***
אני חושב, שממחר אני כבר לא יהיה סתם ניית'ן,
אני ישתנה אני אחפש מידע, יחקור רק שאני צריך לדעת מאיפה…


תגובות (1)

אהבתי :)

21/01/2013 10:38
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך