קללת אדמה – פרק 80

הסתערנו באותו הזמן. ביחד. אז בולגריה היקרה, שני את המוטו שלך. הכוח הוא לא כל כך באיחוד לאור העובדה שעדיין לא הצלחנו לחסל את גאיה.
היא הדפה אותי לעבר הקיר, ומה שריכך את הנפילה שלי היה התיק שלי.
התיק נקרע בבת אחת, ונשפכו ממנו כל החפצים שלקחתי איתי:
ספרים, קצת אוכל, שקית אמברוזיה ותרמוס עם נקטר ו… צנצנת שמן הפרפין עם הרובידיום שהשגתי כאשר נלחמתי עם קיאונה!
"זהו זה!" קראתי.
לקחתי את הצנצנת של שמן הפרפין ופתחתי.
"מה?" שאלה גאיה.
"את גוש אדמה, גברתי. ואדמה מכילה הרבה לחות. מים וחמצן." אמרתי מאושר.
"אתה לא מתכוון ש…" התחיל לוקאס.
"דווקא כן." אמרתי בחיוך ענק.
הוצאתי את הרובידיום.
"בתיאבון!" קראתי, והשלכתי על גאיה.
גאיה הרימה גבה והחומר פגע בה.
"תתפסו מחסה." אמרתי ללוקאס ואמה, מאושר.
לוקאס קלט מיד את העניין וצלל מתחת לשולחן.
אמה קלטה גם לבסוף והתחבאה מאחורי שידה.
לאחר כמה שניות אמא טבע הראתה לאמא אדמה מה זה, כאשר הרובידיום נתן את האטום העודף שלו לחמצן ונוצרה תרכובת ופיצוץ.
גאיה התפוצצה למרכיבייה והכימיה הצליחה לנצח אותה.
"זהו זה?" שאל לוקאס.
"זה באמת היה כזה קל?" שאלה אמה.
"לא יכול להיות." הוא השלים אותה.
"בואו נקווה שכן, ועכשיו, אולי הגיע הזמן שנעזוב." אמרתי.
"חזרה לארצות הברית?" שאלה אמה.
"אני מניח." אמר לוקאס.
"עכשיו ברור לכם שלוקחים ספינה." אמרה אמה.
"כן, כן." אמרתי.
אלכס נכנס פנימה בריצה.
"מה. מה. מה עשיתם?" הוא שאל, מתנשף. הידיים שלו היו אדומות ומשופשפות, ככל הנראה מהאזיקים שכבלו אותו לקיר.
"בוא נגיד שרק דאגנו שלא תהיה לך פטרונית." אמרתי.
"הרגתם אותם?" הוא שאל.
"כן." הנהנתי בראשי.
"תודה לכם!" הוא קרא. "היא השביעה אותי לעבוד בשבילה! היא נעלמה? זה אומר שעכשיו אני חופשי?"
"היא השביעה אותך?" שאלה אמה, וגם אם היא רצתה וגם אם לא היא בהתה בי.
"כן." הוא אמר.
"גם אותי היא השביעה פעם. איך היא השביעה אותך?" שאלתי.
"היא רימתה אותי. היא טענה שהיא אמא שלי." הוא אמר.
"אמא שלך?" שאלתי.
"הקטה. אלת הקסם." אמר אלכס.
"אם כך…" אמרתי. "עכשיו שאתה חופשי, מה אתה מתכנן לעשות?"
"אני לא יודע. מה אתם עושים? איך אתם שורדים את כל המפלצות?"
"טוב, יש מחנה לחצויים כמונו." אמרתי.
"כלומר… שיש מחנה?" הוא שאל. "איפה?"
עיניו נפערו בתדהמה.
"בלונג איילנד, ארצות הברית." אמרה אמה.
"אז… אתם הולכים אליו?" שאל בקול רווי תקווה.
"תצטרף אלינו." אמר לוקאס. "אני לוקאס."
"ואני תומאס."
"אהה… אני יודע, ציתתי לכם אחרי הכל." אמר אלכס.
אמה הרימה גבה.
"בהוראת גאיה." הוא הוסיף.
"הבנת גם את הגרמנית?" שאל לוקאס, מתפלא.
"אני יליד אוסטריה, בטח שאני אבין גרמנית!" קרא אלכס.
"אז אם כך… בוא איתנו." אמרתי, מאושר שיש עוד בן אדם שדובר את השפה שאני כל כך אוהב.
"כן, עוד חבר לצוות הגרמנית." אמרתי, מאושר.
"רק זה היה חסר לי." מלמלה אמה.