Estonian
ואני שוב שואל. יש שאלות שהייתם רוצים לשאול את לוקאס, תומאס או אמה?

קללת אדמה – פרק 78

Estonian 28/08/2012 841 צפיות 3 תגובות
ואני שוב שואל. יש שאלות שהייתם רוצים לשאול את לוקאס, תומאס או אמה?

"תחסמו לו מהר את הפה!" פקדתי על לוקאס ועל אמה.
אמה תפסה מהר את החולצה של אלכס, הרימה אותה, ודחפה לו לפה.
קוביות נחשפו מתחת לחולצה שהורמה, מה שרמז על כך שאלכס ככל הנראה מתעמל, וזה חדשות רעות בשבילי ובשביל לוקאס ואמה במקרה שהוא ישוחרר.
"למה חסמנו לו את הפה?" שאלה אמה, בעודה מחזיקה בכוח את החולצה של אלכס בפיו.
"הוא אמר בעצמו שלמילים שלו יש כוח." אמרתי, בוחן את אלכס. "והוא משרת של גאיה."
"כלומר, שגאיה נמצאת כאן?" שאל לוקאס.
"כנראה שכן." אמרה אמה. "אחרי הכל, אנחנו מתחת לאדמה."
"אז אנחנו רק צריכים למצוא אותה, אני כבר יודע מה לעשות." אמרתי.
"אז למה אנחנו לוכדים את אלכס?" שאל לוקאס.
"כן, לוקאס, תתעלל בו קצת, אם בא לך." אמרתי לו.
"בחפץ לב!" קרא לוקאס.
"Meur! Canaille!" קרא לוקאס.
"בואי, אמה." אמרתי לה.
"ולפספס את לוקאס משלח את זעמו באלכס?!" היא קראה.
גיחכתי.
"אני אצטרך אותך." אמרתי לה, וקרעתי אותה מצפייה בלוקאס חובט באלכס בכוח.
"אוף." היא מלמלה. "אתה לא נותן לי ליהנות."
מצאתי דרך מתכתית בצבע כחול כהה, וגררתי את אמה דרכה.
לבסוף, הגענו למעין מתקן שנראה כאילו הוצא ישירות מסרטי המדע הבדיוני.
במרכז עמד גוש של אדמה, מעל מלבן גדול כמעין תיבה.
מעל התיבה היו מעין כבלים ירוקים זוהרים באור חומצי, שהזרימו משהו לתוך התיבה, ומשם, מידי פעם, היה מעין אור ירוק שעבר על התיבה, כמו האור במכונות סריקה.
"זאת גאיה." לחשתי.
"אז מה התוכנית שלך?" שאלה אמה.
"אנחנו צריכים לשכנע אותה להתגלות בפנינו בדמותה, לעצבן אותה ממש." לחשתי לה.
"הנה גאיה." קראתי בקול רם.
הרגשתי באנרגייה זועמת בראש שלי, מה שרמז על כך שגאיה כנראה כועסת על כך שאני כאן. בטח אחרי שהייתי המשרת שלה ונטשתי אותה.
"היא חלשה." אמרה אמה.
"היא בטח לא מסוגלת להופיע בצורה האמיתית שלה." אמרתי.
"אני יודעת מה אתם מתכננים." נשמע קול עמוק שהיה בבירור הקול של גאיה.
"כן?" שאלתי.
"אתם רוצים שאתגלה בדמותי האמיתית." היא אמרה. "זה לא יקרה."
"כי את חלשה כל כך." אמרתי. "את גרועה."
ניסיתי לשדר לה למוח מחשבות שיעודדו אותה להתגלות בצורה האמיתית שלה.
"אתה לא תשפיע עלי עם משחקי המחשבות שלך." היא לחשה.
שלפתי את החרב שלי.
"אז אין לי כל ברירה." אמרתי.
כרתי את הכבלים שהיו מחוברים למכשיר, ונשמע צפצוף קל שסגר את הכל.
"ובכן, עכשיו לי אין ברירה." היא אמרה.
אור מסמא הציף את החדר, והיא עמדה לפנינו בצורה שלה. גאיה.


תגובות (3)

חחח.. אחלה פרק!
ותודה שעשית 2 פרקים ברציפות..
ותגיד.. מתי תענה לי על השאלה?

28/08/2012 12:52

נפלא ♥

28/08/2012 12:57

תודה בקי, ומרים, מה השאלה?

28/08/2012 21:08
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך