קללת אדמה – פרק 42

הלכתי עם לוקאס לחלק נידח אחר בנמל ושם ראיתי את ההתעבות של הטיפות עד ליצירת קשת. למי שתהה איך נראית הודעת איריס-נט מאחור – מכירים את זה שאתם מכניסים את החישוק לתוך המיכל של בועות הסבון, ואז נוצרות שלוליות קטנות של צבע על הנוזל השקוף? דמיינו את זה בגדול, בתור צורה לא מוגדרת שכל הזמן זזה, וכתמי הצבע הרבה יותר צבעוניים.
בתוך הודעת האיריס-נט עצמה עמדה דמות מוכרת. לקחו לי בערך כמה שניות לקשר.
"היי קארל" אמרתי.
"היי." הוא אמר מחייך. "אתה זכרת אותי."
לוקאס גלגל עיניים.
"אני אלך עכשיו." הוא אמר.
"מה קרה קארל?" שאלתי, כאשר לוקאס יצא מטווח ראייה או שמיעה.
"שלחו אותי לעשות עבודות רס"ר, דן פשוט עסוק מידי, אבל הוא אמר שאתם חייבים לדאוג שלוקאס לא מקבל אף התקף. הוא מבקש ממך לבדוק מה יש לו בדיוק, כדי שהוא יוכל לדעת איך לעזור לו." הסביר קארל.
"אין בעיה." אמרתי לו, חושב כמה קל יהיה לי לעשות את זה.
קשר האיריס-נט התנתק, ואני הלכתי לחפש את מלכת הדרמה החדשה שלנו, הבלונדיני שהמוח שלו כולו רומנטיקה לאחרונה – לוקאס.
מצאתי אותו לבסוף בצד הנמל, לא רחוק מאיפה שאמה הייתה.
אמה ישבה על רצפת האספלט וסתם בהתה במים.
"היא עושה את זה הרבה?" שאלתי, כאשר התקרבתי אליו.
הוא שלח אלי מבט חטוף.
"יותר מידי." הוא מלמל.
"אמה?" שאלתי בקול רם.
היא אפילו לא ענתה לי.
"עזוב, היא עכשיו בסְפֵירָה אחרת." אמר לוקאס.
"טוב לדעת." מלמלתי.
"מה?" שאלה לפתע אמה.
"כן, קראתי לך." אמרתי.
"מצטערת, הייתי מרוכזת במשהו אחר." היא אמרה.
"שמנו לב." מלמל לוקאס.
"מה?" שאלה אמה.
"קניתי לנו שלושה כרטיסי רכבת בפריז, ואנחנו עוברים בבית הישן שלי. הוא נטוש כרגע." אמר לוקאס. "בית רעוע, ישן, אתם יודעים."
"אתה מודע לעובדה שבוודאות יש שם מלכודת." אמרה אמה.
"למה שתהיה?" שאל לוקאס.
"כיוון שזה ברור שאתה תחזור לצרפת." אמרה אמה.
הרגשתי כאב חד מהיד הימנית שלי, זו שנשברה.
"תומאס?" שאלה אמה, שהבחינה בעווית הכאב שלי.
"זה כלום." תירצתי.
"מה עם מכשירי המעקב?" שאל לוקאס לפתע, כשהביט בי.
"את של אמה השלכתי לים." אמרתי.
"ואת שלך?" הוא שאל, מביט בי במבט חודר.
"את שלי השארתי ליד החוף." אמרתי.
"ושלי?" שאל לוקאס.
"הוא נשאר אצלך בכיס." אמרתי.
לוקאס שלח מהר את היד שלו בחרדה לכיס, והוציא משם את אותו מכשיר המעקב.
אמה ואני פערנו עיניים בתיאום.
"זה אומר ש…?" שאלה אמה.
"הם שמעו כל מילה ומילה שאמרנו." אמרתי, מזועזע.