קללת אדמה – פרק 36

אחרי שלוקאס שלף את מכשיר המעקב שהיה מחובר לחולצה שלו.
"אוקיי" דיברתי עם לוקאס בגרמנית, כדי שמי שמאזין במכשיר המעקב לא יצליח להבין מה אנחנו מדברים, בתקווה שהוא באמת לא מדבר גרמנית.
"יש לנו שלושה מכשירי מעקב, אני יודע מי מהם שייך למי, אנחנו צריכים לחשוב בהיגיון איך נפטרים מהם." אמרתי ללוקאס.
"בוא פשוט נשבור אותם." הציע לוקאס.
"או ש…" אמרתי. "נמתח אותם."
"נמתח?" שאל לוקאס, מבולבל.
"כן" אמרתי.
"למה אתה תתכוון?" שאל לוקאס.
"מתכוון." תיקנתי אותו. "מסתבר שאתה לא כזה טוב בגרמנית."
לוקאס השפיל את מבטו.
"זה בגלל מה שקרה קודם?" שאלתי.
לוקאס הביט בי במבט מעורר רחמים.
"מה קרה?" שאלתי.
"אני לא יודע, אני פשוט מרגיש מאוים." אמר לוקאס.
"גאיה?" שאלתי, אפילו ידעתי מראש שהתשובה שלילית.
"לא." הוא אמר. "אתה."
"אני?" שאלתי.
"אני מאוד אוהב את אמה, וזה מרגיש כאילו שאתה גונב אותה ממני, ולוקח אותה, והיא רוצה אותך."
"אז זה גורם לך לשנוא את עצמך?" שאלתי.
הוא שוב השפיל את מבטו.
"שמע, אני מודה ששמעתי אותך אומר שאין לך בכלל כישרונות, אבל אתה בדיוק כמו שהיית כשאמה התאהבה בך.אני לא חושב שהיא באמת רוצה שתשתנה."
"אתה בטוח?" הוא שאל.
"אני לא יודע מה איתך, אבל יש לי הרגשה שהיא חושבת כשאתה מדבר צרפתית זה מאוד רומנטי." אמרתי.
"אבל תמיד אפשר סתם לחרבש דברים עם וואה… אתה אמרת." אמר לי לוקאס עם מבט נוקב.
"מודה באשמה." אמרתי, מחייך.
"יש לך כישרונות." אמרתי.
"אתה מסוגל להשפיע על מחשבות, לקרוא אותן, יש לך זיכרון צילומי…" התחיל לוקאס.
"ואסתמה, רברבנות,העובדה שאני עושה מה שבא לי, אני מציק לאח שלי, ואני בן שבע-עשרה והוא בן ארבע, וכמובן, הצלקת המכוערת לאורך היד, והראש שלי כל הזמן נתקע בתקרות ואני גם בכיין כרוני."
"טוב נו…" הסכים לוקאס. "אבל לי יש יותר חסרונות."
"אתה מסוגל לדבר בכל שפה, אח!" קראתי.
"Comme s'il aide vraiment" מלמל לוקאס.
"כשאתה נכנס לשוונג של שפות, אתה לא תפסיק, אה?" שאלתי, פתאום מרגיש גל של אהבה כלפי אח שלי.
לוקאס חייך.
"תעבוד על הקסם שלך." אמרתי לו.
הוא חייך אלי.
"היי, אמה!" קראתי.
"מה?" היא שאלה.
"Wadda hadda dudda da?" קראתי.
"מה קרה שאתה מדבר איתי גרמנית?" היא שאלה.
"נדבקתי מלוקאס." תירצתי.
לוקאס גלגל עיניים וחייך, והרגשתי קצת יותר טוב עם עצמי, על כך שעודדתי את הבחור.