ציידת-פרק 7; ג'סיקה הארפר.
הייתי המומה,איך הצעצוע הפך פתאום לכלי נשק קטלני?.
אבל מהר מאוד התעשתתי כשראיתי את הנחש תופס את פוזי בזנבו וזורק אותה לצד השני של החדר.לפני שהוא תפס אותה היא הספיקה לומר משהו, אני לא הייתי בטוחה.
אבל הייתי המומה מדי בשביל לשים לב שהיא קיללה ביוונית עתיקה. התקרבתי לקצה הזנב של הנחש הרמתי את הפטיש מעל ראשי ו'בום!' הנחש הסתכל עליי במבט רצחני, אוו יופי, חשבתי.
אלה בדיוק השניות שאנני הייתה זקוקה להם להסחת דעת, היא קפצה מהכיור וטראח! שיספה את הנחש,הנחש התפורר לאבק, השער של אנני היה סטור על פנייה היה לה חתך מעל הראש
"מה?..מה זה היה?" שאלתי אותה.
"סדליוס" בהתחלה לא הבנתי אותה. ואז נפל לי האסימון "אוקיי מי שם לי פטריות הזיה באוכל שלי?" שאלתי. "מה?לא?שום פטריות הזיה,תקשיבי ג'סיקה, עוד מעט תביני הכול עכשיו תעזרי לי עם פוזי וקייטי" אמרה אנני. אהה..! נכון איך שחכתי רצתי אל קייטי ונרגעתי ששמעתי את הדופק שלה, היא התחילה להתאושש, היא מצמצה ופקחה עניים.
צעקתי לאנני "הכול בסדר!" שהייתה בצד השני של החדר ובדקה מה שלום פוזי
והיא צעקה בחזרה "גם היא!"
"רגע!" אמרתי "איפה ריילי וליזי?!"והבעת אימה הופיע על פניי,עזבתי את קייטי והלכתי לחפש אותם "ליזי!!" צעקתי מעל ההריסות "ריילי!!" "איפה אתם?!"
ואז שמענו קול חלש של ריילי "כא..כאן, ג'סיקה כאן!" רצתי לכיוון הקול וראיתי את שניהם תחת ההריסות של השירותים חילצתי אותם מהר ממתחת ההריסות "הכול בסדר?" שאלתי אותם.
"בואו נראה היד ימין כאן, רגל ימין צ'ק, יד שמאל יס, ורגל שמאל גם, הגוף והראש צ'ק, וצ'ק" אמר ריילי בציניות, בהתחשב בזה שכמעט מתנו לא היה לי מצב רוח לבדיחות.
"אהה..אני חושבת שכחתה משהו" אמרתי
"מה?" שאל ריילי "את השכל" "חיחיחי…מצחיק מאוד" הוא אמר.
"טוב מספיק!" אמרה ליזי שנינו הסתכלנו עליה,שותקים. היא פנתה לאנני "מה עושים?"
"אני לא יודעת, בשביל זה יש את פוזי" היא אמרה "מה?..מה קורה?"שאלה פוזי שכנראה גם התאוששה "הרגת אותו אנני?" שאלה פוזי "איך את יודעת להילחם?" "מאיפה יש לך את הפגיון הזה?" "אמ..אני..אהה.." "היי! לאט,לאט, פוזי גם היא בהלם" אמרתי "ואני חושבת שאנחנו גם צריכים הסבר" אמרתי "בסדר-בסדר" נכנע פוזי "תעירו את קייטי ונתפוס מונית" היא אמרה "מונית? לאיפה נוסעים?" שאל ריילי "לונג-איילנד" השיבה לו. "למה לונג-איילנד?" שאלתי "שם נמצא מחנה החצויים" היא השיבה "את יודעת כמה כסף זה עולה?"שאלתי "מחנה החצויים?" שאלה קייטי שהספיקה להתעורר מלאת אנרגיות ומחייכת מאוזן לאוזן כאילו היא הרגע הייתה בלונה פארק ולא כמעט נהרגה על ידי נחש ענק יורק אש, "כן לשם אנחנו נוסעים" אמרה פוזי "יאאלה מהר ליפני שהמורים והמשטרה יבואו ויהיה כאן בלגן" היא אמרה "לזוז" יצאנו מהאולם ששתינו והזמנו מונית גדולה אבל לא סתם מונית, פוזי אמרה לנו להיכנס לאחת הסמטאות, נכנסנו היא פתחה את התרמיל שהיה לה על הגב, היא סיפרה לנו בדרך שהיא שמע את הרעש שבא מכיוון המלתחות ומיד ששמע היא חטפה את התיק למקרי חרום שלה ויצא לעזור לנו, בזמן שסיפרה היא חיטטה בתיקה, "מה את מחפשת?" שאלה ליזי "את זה"…..
* * *
קייטי:
זנב הנחש הוטח בקייטי, קייטי הוטחה בקיר ואיבדה את הכרתה.
בזמן שקייטי הייתה מעולפת היא חלמה חלום מוזר:
היא ראתה יער שחור ואפל, במקום שררה תחושת רשע, עצב, אכזבה, כאילו כול התחושות הרעות התנקזו במקום זה. קייטי לא ידע מה זה המקום הזה אבל היא פחדה, מאוד פחדה.
פתאום היא ראתה דמות החוסמת את שדה ריאתה. הדמות הייתה שעירה ומלאת פרווה, עם חותם ארוך ועניים פראיות ; זה היה זאב…….
המשך יבואו……..
תגובות (0)