ציידת-פרק 45; ג'סיקה הארפר.

עמדנו על מדף סלע ענק וכ-40 מטר מעל הקרקע. צד אחד הר ענקי וצד שני מוות בטוח-
תהום. היה קריר מאוד למעלה. פתאום שמענו צווחת ציפורים. לרגע חשבתי שיונים לזרו.
הסתובבנו, מאחורינו עמדו- 17 גריפונים ומבטים יוקדים בעיניהם.
נרתענו לאחור. היינו לכודים, צד אחד תהום וצד שני מפלצות.
"נו..איך למות?" שאל ריילי ומבט איימתי על פניו.
מבט נחוש הופיע על פניה של טיילור. "לא. נלחמים."
היא שלפה את שתי שרשראות שלה והתחילה להצליף לעברם. הגריפונים התחילו להתרומם,
היא הצליפה בכנף של אחד, הכנף נחבלה והוא התרסק ארצה.
שלפתי את שתי חרבותיי והתחלתי לשסף.
ליזי דקרה עם כידונה, היא דקרה אחד בעין הוא קרס על הקרקע וצווח בכאב.
ריילי ירה חצים במהירות האור.
קייטי הטילה סכינים מכאן ומעבר.
ואנני וג'ב שיתפו פעולה וגרמו למים שבמימיות שלהם להפוך לנשק קטלני.
נשארו 5 גרפונים. טיילור נלחמה באחד, אני באחד, ליזי וריילי באחד, קייטי ואנני באחד וג'ב באחד. הגריפון שלי היה מדמם ופצוע, כולו תשוש וכואב. גאלתי אותו מייסוריו ונתתי את המכה האחרונה. פתאום שמעתי אנקת כאב מצדי. הסבתי את מבטי והספקתי לראות את טיילור מועפת אל עבר התהום. כאינסטינקטים כברק תפסתי בידה לפניה שנפלה למטה.
החזקתי את טיילור בידי, תלויה באוויר, ללא יכולת לכלום.
שכבתי על בטני על מדף הצוק הדק וניסיתי לעלות אותה בינתיים שמאחורי מתחולל קרב.
בין מאמצי לעלות אותה חזרה לקרקע אמרתי לה ברוגז: "שמעת פעם דיאטה דלת קלוריות, טיילור?" טיילור נחרה בזעף, "תודה באמת."
היד שלי התחילה להזיע וידה שטיילור התחילה להחליק מאחיזתי.
היא אחזה בזורעי בחוזקה. פתאום שמעתי מין קולות שבירה.
"שמעת את זה?" שאלתי את טיילור בדאגה.
מצחה של טיילור נחרש כמטי דאגה ואז על מבטה הופיע מבט כאב. "ג'סיקה," היא אמרה בפאניקה, "המדף…הוא…הוא לא מספיק להחזיק את שתינו."
ההבנה הגיע אליי. "מה?"
"תעזבי."
"מה?!" שאלתי שוב עוד יותר מופתעת מקווה שתסתור את מה שאמרה עכשיו.
"ג'סיקה," היא אמרה בקשיחות, "תעזבי את היד שלי!"
"לא!!" אמרתי נסערת.
"זה לא יצליח להחזיק את שתינו!"
"זה כן!!"
"את יודעת שלא!! תעזבי או ששתינו נמות!"
"לא!!"
טיילור שיחררה את אחיזתה.
במאמצים אחרונים ניסיתי להחזיקה, אבל היא לא נתנה לי.
מדף הסלע התחיל לחרוק.
היד של טיילור החליקה, איבדתי את אחיזתי…
והיא נפלה אל מותה.