פרדוקס – פרק 6
דרך החלון יכולתי לראות מרכבה עתיקה חונה ככה סתם על הדשא התחום במדרכה וספסלים.
המרכבה הייתה יחסית גדולה ואליה היו מחוברים סוסים לבנים כשלג וסוס אחד בצבע ערמונים. לכל הסוסים היו מחוברות כנפיים גדולות מאוד. אם הם סוסים מעופפים, ככל הנראה שהכנפיים לא ייתנו להם כל כך לעוף. לא שאני מבין גדול בתעופה.
על המרכבה ישב בחור עם שיער בלונדיני קצר וחיוך אבל החיוך לא היה של שמחה, הייתי מתאר אותו בתור חיוך של…. ניצחון. אולי. הוא היה נראה בטוח מאוד בעצמו והוא היה נראה כמו בן אדם מאוד לא אמפטי לסביבה שלו.
הוא סימן לנו לעלות.
"זה בסדר, אתם צריכים להגיע למחנה, האחרים לא ישימו לב שנעלמתם" הבטיחה רותי.
"עד כדי כך שנאו אותנו?" שאלה סתיו.
"לא, אבל תסמכו עלי" אמרה לנו רותי "ועכשיו לכו כבר, עכשיו!".
יצאנו מהחדר והלכנו לעבר המרכבה. מזג האוויר היה חם יחסית לעונה. חורף. אף תלמיד לא היה בחוץ, היה שקט בחוץ. הסוסים קצת נרתעו ממני כשעליתי. לעומת זאת, כאשר סתיו התקרבה אליהם, הם קצת יותר נרגעו.
"תעלו, כמה שיותר מוקדם יותר טוב" אמר הבחור "קוראים לי דיימון. מה השמות שלכם?".
היה לו מבטא בריטי מצורף עם קול נעים להפליא. מקרוב ראיתי שיש לו עיניים כחולות מדהימות. אור השמש כנראה אחראי לכך, אבל הוא נראה כאילו הוא קצת זוהר.
"אתה בריטי?" שאלה סתיו בהתלהבות. היא מאוד אהבה בריטים מסיבה כלשהי.
"כן" אמר.
"איך אתה יודע עברית?" שאל תומר.
"אני לא מדבר עברית" אמר דיימון.
זה היה מוזר, אם הוא בריטי הוא היה צריך לדבר באנגלית, אם הוא לא מדבר אנגלית, איך זה שאני מבין אותו? אני לא מבין שום שפה אחרת חוץ מעברית ואנגלית.
"אז זאת שפה ממש דומה לעברית" אמרה סתיו.
פתאום שמתי לב למשהו. סתיו לא אמרה את המשפט בעברית אבל הבנתי מה היא אומרת.
"איזו שפה זאת?" שאלתי.
"ילדי האלים יודעים לדבר בשפה של ההורה שלהם, אוטומטית, בלי ללמוד, וזה קורה כאשר הם עוברים מקום" אמר דיימון.
"עוברים מקום? הילדים?" שאלתי.
"לא, האלים" אמר דיימון כאילו זה מסביר הכל.
"לא הבנתי" אמר תומר.
"האלים לא נשארים כל הזמן באותו מקום, הם עוברים למדינות אחרות, על פי המרכז, המדינה שהיא במרכז העולם, החשובה ביותר באותה תקופה, כל המבנים שחשובים להם, האולימפוס, שם הם גרים, השאול, עולם המתים ועוד, הכל עובר איתם למדינה" הסביר דיימון.
"איפה הם נמצאים עכשיו?" שאלתי.
"לאחרונה הם עברו מארצות הברית" אמר דיימון. שנאתי שעושים את זה. בשביל ליצור מתח אומרים משהו חסר חשיבות שאיכשהו מתקשר לנושא. זה למה תיעבתי בדם תוכניות ריאליטי. או לפחות חלק מהסיבות.
"לאן?" שאלה סתיו.
"הם עברו למרכז של התרבות שלנו כיום" אמר דיימון "פולין".
תגובות (7)
אההה !!!! מושלם =))) המשך פליזזזזז =))
אבל דווקא פולין!? קר שם! מה עם פריז? ומה עם פראג? ומה עם עיר הבריה של אסטוניה?!? ומה עם….. ירושלים!? ומה עם…..אמ…… אמ……. סודאן? לא…. מה עם ספרד?? ומה עם איטליה? ומה עם סין, יפן הודו? דווקא פולין? למה?????
לאמשנה:) (כאילו, אני כן רוצה תשובה, אני פשוט פותחת נושא חדש:)
מדהים,מדהים,מדהים:))
אמממ……. אתה תפסיק לקרוא לי שיר סדון נכון? כי אם לא, אני אתחיל לקרוא לך אור שמעון לונסקי כל פעם שאני אכתוב לך משו:))) סו אר וי קליר!?!?!?!?
חהחהחהחהחה פולין….. הרגת אותי!!!!!!
ממש יפה!! תמשייך אני במתח!!
מדהים!!
המשך דחוףףף…
פולין? באמת? למה?
אתה רוצה שאני אזכיר לך שאתה בכלל גרמני? (אהמ אהמ)
תמשיך מהררררררררר :)
בריטים!!!!!!!!!!!!!
ממש יפה :) :) :) :)
אתה ממשיך את זה היום?
נראה שהסיפור הזה עומד להיות מאוד ארוך – העלילה מאוד מפורטת.