פרדוקס – פרק 19
"אבל מי זה הבוס?" שאלתי "אני חייב לדעת מי זה הבוס".
"אבל גם אני לא יודע" אמר קסו "אבל אני יודע שליקאון נפגש איתו, אתה צריך לעקוב אחרי ליקאון בלי שהוא יעלה עליך".
"אבל איך אני אעשה את זה?" שאלתי.
"יש שתי דרכים בלבד" אמר לי קסו "אבל אחת מהן אני לעולם לא אעשה".
"מהי?" שאלתי.
"אחת מהדרכים היא שאני אהפוך אותך לאיש זאב" אמר קסו "אבל אני לעולם לא אוכל לעשות את זה".
"אז מה האפשרות השנייה?" שאלתי.
"בשביל זה תצטרך לחזור אחורה בזמן, כלומר, רק ככה ליקאון לא יוכל לראות אותך" אמר קסו.
"זה רעיון מעולה" אמרתי "אבל איך אני אוכל לדעת בוודאות שאני חוזר לעבר ורואה את ליקאון?".
"יש שתי אפשרויות. במראה שלי אתה לא מסוגל להשפיע על כלום. הבוס מצליח לפתוח חורי תולעת שממש מעבירים אותך לשם פיזית, כך שאתה מסוגל לשנות את רצף האירועים" הסביר קסו.
"אז אני אהרוג את הבוס לפני שהכל יתחיל" אמרתי.
"רעיון גרוע" אמר קסו "אל תשכח שאז לא תחזור אחורה בזמן כדי להציל את העולם".
"אבל הכל ייתן לי מצב בלתי אפשרי" אמרתי.
"זה פרדוקס הזמן" אמר קסו "הדרך היחידה לפתור אותו היא לדאוג לכך שחוק פיזיקאלי שדואג לפרדוקס יישבר".
"ואיך אפשר לשבור חוק פיזיקה?" שאלתי.
"על זה מעולם לא עליתי" אמר קסו.
"אז כרגע אני רק צריך ללמוד על העבר" אמרתי "אני צריך לחזור אחורה לראות מי הילד הג'ינג'י ההוא".
"ילד ג'ינג'י?" שאל קסו.
"כן. איש זאב שהסתובב עם דיימון" אמרתי.
"דיימון?" שאל קסו.
"כן" אמרתי "אני צריך את המראה שלך".
היה נדמה כאילו מאות גלגלי שיניים פועלים בראש של קסו.
"קח" הוא אמר ונתן לי את המראה.
בהיתי בה.
לאט לאט הדמות שלי השתנתה עד שלמולי עמדה דמות אחרת.
דמות של נער שחור שיער עם עיניים ירוקות. החבר הכי טוב שלי. תומר.
תגובות (0)