פרדוקס – פרק 14

כירון היה מורה פי חמש עשרה לפחות טוב יותר מדייב ודיימון. כנראה שזה בגלל ששניהם היו חסרי סבלנות. כירון הסביר לי על המחנה, על הפעילויות ולבסוף כיוון אותי לביתן שלי. ביתן האדס שמספרו 13.
רוב המחנה מאמין שביתן 13 הוא מזל רע בגלל המספר 13. הביתן מבחוץ היה שחור עם שני לפידי אש ירוקה מצידי הדלת. הדלת הייתה חומה והידית מעוצבת בצורת גולגולת. האמת, לא אהבתי. אני יודע שאני אמור להיות מגניב שאוהב גולגלות אבל אני לא. למען האמת, זה קצת מחליא אותי.
תהיתי לעצמי איך זה אפשרי שבנו של אל המוות פוחד מהמוות ומגופות והכל. מעניין אם אבא שלי התבייש בי באותו זמן.
פתחתי את דלת הביתן וראיתי בפנים מיטה בפינת החדר. היא הייתה מכוסה מצעים שחורים וכרית שחורה. הביתן היה מדכא לחלוטין בעיניי.
כירון לא היה גבוה מספיק בשביל להיכנס לביתן אז הוא עמד על סף הדלת.
"הביתן הזה מדכא" ציינתי.
"ככה תכנן אותו בן האדס הקודם" הסביר כירון.
"אבל למה?" שאלתי "זה שאני בן של אל המוות אומר שאני דכאוני?".
"למען ההגינות; רבים מחניכי המחנה משוכנעים בכך" אמר כירון.
"רק נכנסתי וכבר יש עלי דעות קדומות?" שאלתי "בסוף, זה מה שיהפוך אותי לדיכאוני".
כירון חייך לעצמו ואז הסתובב והלך.
בהיתי בקיר השחור, חושב לעצמי איך אפשר להוסיף קצת נופך… שלי, אני מניח. אולי כמה קווים בצבע זהב, או משהו בסגנון. מעניין אם אבא יכעס עלי אם רק אעז.
הייתי קצת מבולבל. אחרי הכל, סופסוף גיליתי מי אבא שלי. כל השנים האלו אמא לא סיפרה לי.
אני זוכר את אמא שלי. עם העיניים הטובות שלה. עם החיוך על הפנים כאשר היא נתנה לי נשיקה על הראש.
על כך שאמרה שלא אכפת לה שנכשלתי בהכתבה. רק המחשבה עליה העלתה לי דמעות בעיניים.
התגעגעתי אליה, אפילו שעבר רק יום אחד.
היא תמיד אמרה לי שאבא שלי יבוא, ואני אפגוש אותו. הוא פשוט היה צריך לעזוב.
ששאלתי אותה לאן היא ענתה לי שלמדינה שמעולם לא שמעתי על השם שלה.
מאז אני זוכר איך ניסיתי לשנן את שמות כל המדינות כולל הדגלים. זכרתי דגלים ושמות וערי בירה וערים נוספות, הכל בשביל שאני אשאל את אמא שלי אם זאת המדינה.
היא אף פעם לא ענתה לי. רק בהתה דרך החלון אל עבר הנוף של טחנת קמח ישנה שהופעלה בעבר על ידי נחל שבעבר היה איתן, אך כיום הוא נחל אכזב.
נזכרתי בלילות שבהם שמעתי יללות והייתי פוחד ואמא הייתה מגיעה ומלטפת לי את הראש.
דמעה כמעט ירדה לי מהעין אבל ידעתי שאסור לי לבכות ככה סתם. אני צריך להיות קשוח וחזק ואמיץ ו…. שקרן?